לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה מוֹפְתִים עַל־יְדֵי בַּעֲלֵי הַפּוֹסְקִים, בִּבְחִינַת (דה”א טז): מוֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ. שֶׁעַל־יְדֵי מִשְׁפְּטֵי פִיהוּ, שֶׁפּוֹסֵק שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, נַעֲשֶׂה מוֹפֵת, כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּתְקַבֵּל לְבַעַל־פּוֹסֵק, וּכְשֶׁפּוֹסֵק בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר וְכַיּוֹצֵא, מְקַבְּלִין דַּעְתּוֹ. כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁפּוֹסֵק בְּאֵיזֶה עִנְיָן, מְקַבְּלִין דַּעְתּוֹ, וְנַעֲשִׂין מוֹפְתִים עַל־יָדוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַמּוֹפְתִים, שֶׁמְּסַפְּרִין מֵהַגְּאוֹנִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ: