רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאֵין צָרִיךְ עַל זֶה הוֹצָאוֹת מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁקּוֹרִין “אוֹישׂ־ לַאג”, רַק מִמַּה שֶּׁהֵכִין לְפָנָיו הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְהַרְחִיב יָדוֹ וּלְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה מְאֹד. עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ’: