וּכְשֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, אָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי נִפְלָאוֹת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. כִּי חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת (תהלים קיא): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ”י עַל פָּסוּק: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה פָּתַח בִּ’בְרֵאשִׁית’, מִשּׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם: לִסְטִים אַתֶּם וְכוּ’, עַל־כֵּן פָּתַח בִּ’בְרֵאשִׁית’, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּרָאָהּ וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא עַל־יְדֵי כֹּחַ מַעֲשָׂיו, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם.
וְלֶעָתִיד יְחַדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וְאָז יְחַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא, שֶׁשָּׁם הוּא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, בִּבְחִינַת (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. וְלֶעָתִיד, שֶׁיְחַדֵּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, אָז יִתְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְיִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְאָז יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ, בְּחִינַת (תהלים צח): שִׁירוּ לַה’ שִׁיר חָדָשׁ, כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה. הַיְנוּ הַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, שֶׁהוּא נִגּוּן שֶׁל הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, כִּי אָז יִתְנַהֵג הָעוֹלָם עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת.
כִּי יֵשׁ נִגּוּן שֶׁל בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, וְזֶה בְּחִינַת (שם יט): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂי יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וְהַשִּׁיר שֶׁל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁל תְּכוּנוֹת הַשָּׁמַיִם, הַיְנוּ בְּחִינַת הַשִּׁירִים וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁמְּשַׁבְּחִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַהַנְהָגָה שֶׁל עַכְשָׁו, שֶׁמַּנְהִיג הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל לֶעָתִיד יִתְעַר שִׁיר חָדָשׁ שֶׁל בְּחִינַת נִפְלָאוֹת, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, כִּי אָז יִהְיֶה הַהַנְהָגָה עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה לְבַד. וְשִׁיר הֶחָדָשׁ הַזֶּה שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד, הוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁעוֹלֶה ע”ב, בְּחִינַת חֶסֶד, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְשִׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת קוֹל הַנַּ”ל, שֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת הַגָּן, שֶׁעַל־יְדֵי קוֹל הַזֶּה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ, בִּבְחִינַת: הָרֵם כַּשֹּׁפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד וְכוּ’, כַּנַּ”ל.
נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכִין לַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לִבְחִינוֹת קוֹל הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ כַּנַּ”ל, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה הַנַּ”ל נַעֲשִׂין גֵּרִים, וְנִתְגַּלֶּה הַכָּבוֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְפַּשֵּׁט הַנְּבוּאָה, וְעַל־יְדֵי נְבוּאָה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לֶעָתִיד, וְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא בִּבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה כְּמוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִתְעַר הַשִּׁיר שֶׁל הַשְׁגָּחָה וְנִפְלָאוֹת, וְשִׁיר הַזֶּה הוּא בְּחִינוֹת קוֹל הַנַּ”ל:
וְזֶה בְּחִינַת: וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד (בראשית מט). מְנוּחָה זֶה בְּחִינַת נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה (ירמיה מה): וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי – זוֹ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פ’ בא והובא בפירש”י שם). וְאֶת הָאָרֶץ – הַיְנוּ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל – זֶה בְּחִינַת נִגּוּן, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ הַנַּ”ל, בְּחִינַת: בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יא): אֵין יִשָּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף. וְעַל־יְדֵי הַנִּגּוּן, בְּחִינַת שִׁיר חָדָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַקֵּן הָרֵיחַ כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, בְּחִינַת (איכה ד): רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה’. וְזֶהוּ: וַיְהִי לְמַס עוֹבֵד – זֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רות ד): בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל וְכוּ’ וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד. וְזֶה בְּחִינַת לָמַס – בְּחִינַת מִסְמוּס, שֶׁמְּמַסְמְסִין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָרֵיחַ נוֹדֵף, כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל נִתְתַּקֵּן הָרֵיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל: