ד.

כְּשֶׁמְּקַבֵּל יוֹם טוֹב כָּרָאוּי הִיא בְּחִינַת הַקְבָּלַת פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, אַף אִם הוּא רָחוֹק מֵרַבּוֹ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם הוּא מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק - יוּכַל לְהַרְגִּישׁ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב; וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַעֲלֶה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנוֹפֵל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה, וְנִתְבַּטֵּל כֹּחַ מַלְכוּת הָעַכּוּ”ם: (תורה קל”ה)