יז.

צָרִיךְ כָּל אָדָם, וּבִפְרָט תַּלְמִיד חָכָם, לְהָאִיר בְּלִמּוּד תּוֹרָתוֹ בְּשֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְקָרֵב וּלְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה רְשָׁעִים וְגֵרִים, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ; וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה גַּם בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם. אֲבָל כְּשֶׁאֵין לוֹמֵד בִּבְחִינָה זֹאת - אֵין בְּנוֹ תַּלְמִיד חָכָם: (תורה י”ד אות ג’ ד’)