ל.

הַתִּקּוּן לָזֶה הוּא שֶׁיַּכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לָבוֹא לֶאֱמוּנָה, וּלְחֶסֶד, וּלְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: “אָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ”; וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִין עַל הַמִּתְנַגְּדִים, וּמְשַׁבְּרִין הַכְּפִירוֹת וְהַמִּינוּת הַבָּאִים מֵהֶם, וְזוֹכִין לְהַעֲלוֹת וּלְבָרֵר הַטּוֹב שֶׁבְּתוֹרָתָם: (תורה כ”ח אות ג’)