ס.

אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט, אִם יֵשֵׁב עַצְמוֹ עַל הַסֵּפֶר וְיִסְתַּכֵּל עַל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵיטֵב - יָכוֹל לִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת; רַק שֶׁלֹּא יַעֲמִיד הַדָּבָר לְנִסָּיוֹן (וְעַיֵּן בִּפְנִים): (תורה רפ”א)