לט.

עַל יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף יָכוֹל לָבוֹא לְשִׁגָּעוֹן, לִהְיוֹת מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ. וְעַל כֵּן כָּתְבוּ חַכְמֵי הָרוֹפְאִים שֶׁהַסֵּרוּס רְפוּאָה לִמְשֻׁגָּע: (תורה ל”ו אות ו’)