ה.

עִקַּר הַנִּאוּף תָּלוּי בָּעֵינַיִם, וּמִצְוַת צִיצִית הִיא שְׁמִירָה לָזֶה, וְעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹלִין מֵעֵצוֹת רָעוֹת הַנַּ”ל, וְזוֹכִין לְקַבֵּל עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת. עַל כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד בְּמִצְוַת צִיצִית, וּלְכַוֵּן בִּשְׁעַת עֲטִיפַת הַצִּיצִית הַקְּדוֹשִׁים וּבְבִרְכָתָן שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִשְׁמִירַת הַבְּרִית וּלְעֵצוֹת טוֹבוֹת וַאֲמִתִּיּוֹת. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה, וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּלְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה, וְיִזְכֶּה לִתְפִלָּה, וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וּמוֹפְתִים בָּעוֹלָם, וְיִזְכֶּה לְפַרְנָסָה, כִּי עִקַּר הַפַּרְנָסָה תָּלוּי בְּתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהָבִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּלְמַד, וְיִתְגַּלּוּ לוֹ כָּל הַחָכְמוֹת כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: (תורה ז’ אות א’ ד’ ה’)