א.

צָרִיךְ לְשַׁבֵּר אֶת הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת, הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא לִכְלַל כַּעַס - לֹא יִפְעַל בְּכַעֲסוֹ שׁוּם אַכְזָרִיּוּת, רַק אַדְּרַבָּא, יִתְגַּבֵּר אָז בְּרַחֲמָנוּת גָּדוֹל עַל זֶה שֶׁרוֹצֶה לִכְעֹס, וְיַמְתִּיק הַכַּעַס בְּרַחֲמָנוּת. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק - וְלִתְפֹּס בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֶת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, וּבְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן וּלְהַשִּׂיגוֹ כְּפִי שָׁרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ נִשְׁמַת הַצַּדִּיק: (תורה י”ח אות ב’)