י.

גֵּאוּת וְנִאוּף תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה. וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית וְנִצּוֹל מִגֵּאוּת, זוֹכֶה לְאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֻמְקָהּ: (תורה י”א אות ב’ ג’)