יז.

צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הִסְתַּפְּקוּת, לְהִסְתַּפֵּק רַק בְּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ בְּהֶכְרֵחִיּוּת מִזֶּה הָעוֹלָם; וַאֲפִלּוּ מִזֶּה הַהִסְתַּפְּקוּת גּוּפָהּ - צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ לִצְדָקָה. וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יִחוּד גָּדוֹל לְמַעְלָה, וְנִמְשָׁכִין כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת: (תורה נ”ד אות ב’)