קיג

שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם, הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר, וְלוֹמַר: זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה. וְעַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית מְבַטְּלִין הַשְּׂאוֹר וְהֶחָמֵץ שֶׁבַּלֵּב (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּ’בְרִית’ אוֹת ס”ו): (ח”ב תורה פ”ג)