מג.

הַכְּלָל, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַצַּדִּיק לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: “מִי מוֹשֵׁל בִּי - צַדִּיק”; וְעִקַּר הַמֶּמְשָׁלָה: לְהָאִיר וּלְעוֹרֵר לֵב יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן הָעִקָּר שֶׁיִּתְקַשֵּׁר לְצַדִּיקֵי אֱמֶת, וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וּמֵהֶם יְקַבֵּל כֹּחַ וְהֶאָרָה וְהִתְעוֹרְרוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל ה’ בֶּאֱמֶת: (תורה ל”ד אות ב’)