כ.

כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, וְצָרִיךְ לְהַמְתִּיקָם; וְהַהַמְתָּקָה הִיא עַל יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה וְדִבּוּרִים טוֹבִים שֶׁמְּדַבְּרִים. עַל כֵּן צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַדִּבּוּר מְאֹד, לִבְלִי לְדַבֵּר דִּבּוּרִים רָעִים, וּבִפְרָט לָשׁוֹן הָרָע חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד מִלְדַבֵּר חַס וְשָׁלוֹם עַל צַדִּיק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַדִּינִים חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָעִים, יְכוֹלִים לִגְרֹם שֶׁיִּפֹּל הַצַּדִּיק הַדּוֹר מִמַּדְרֵגָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵינוֹ בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לְהַמְתִּיק אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַקָּשׁוֹת, אוֹ שֶׁיִּסְתַּלֵּק חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי זֶה, וַאֲזַי עַל יְדֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִשְׁמָתוֹ מַמְתֶּקֶת אֵלּוּ הַגְּבוּרוֹת הַנַּ”ל: (תורה ר”ז)