ח.

צָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת לְהַאֲרִיךְ יָמָיו; הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁכָּל יוֹם וְכָל שָׁעָה שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, שֶׁתִּהְיֶה אֲרֻכָּה וּגְדוֹלָה וּרְחָבָה יוֹתֵר בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, יִרְאֶה לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, וְזֶה עִקַּר אֲרִיכוּת יָמִים. כִּי כָּל יוֹם וָיוֹם מִמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִיל אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד - בַּתְּחִלָּה הוּא קָצָר, הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַיּוֹם קָשָׁה עָלָיו מְאֹד הָעֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְעַל כֵּן צְרִיכִין לָזֶה הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְבַל יִפֹּל מִזֶּה שֶׁרוֹאֶה כְּבֵדוּת הָעֲבוֹדָה בְּכָל יוֹם, רַק יִתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מִן הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק וְהַכְּבֵדוּת הַגָּדוֹל כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר, וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה שֶׁבָּאָה אַחַר כָּךְ יִרְאֶה לְהַגְדִּילָהּ וּלְהַרְחִיבָהּ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, וְכֵן כָּל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיָּיו שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ, יִהְיֶה מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה יְתֵרָה מִיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו, וְכֵן לְעוֹלָם; וְזֶה עִקַּר אֲרִיכוּת יָמִים. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי הַיִּרְאָה: (תורה ס’ אות ג’)