וּבְחִינַת זָקֵן, דְּהַיְנוּ לְהַרְחִיב וּלְהַאֲרִיךְ יָמָיו בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה בְּכָל פַּעַם כַּנַּ”ל, הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, שֶׁהַיִּרְאָה מְבִיאָה תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְאָרְכִין וְנִתְרַחֲבִין הַיָּמִים, בִּבְחִינַת (משלי י): יִרְאַת ה’ תּוֹסִיף יָמִים. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה לג): יִרְאַת ה’ הִיא אוֹצָרוֹ. בְּחִינַת (ברכות סא): עֲשָׂאָהּ כְּאוֹצָר, שֶׁהוּא קָצָר מִלְמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה. כִּי הַתְחָלַת הַיָּמִים הֵם קְצָרִים, וְאַחַר־כָּךְ מִתְרַחֲבִין וְהוֹלְכִין בְּתוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה לַאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת זָקֵן, בְּחִינַת תִּקּוּנֵי עַתִּיק, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַעֲשִׁירוּת, כִּי הַיִּרְאָה שׁוֹמֶרֶת מֵהַהֶפֶךְ שֶׁל עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ עֲנִיּוּת, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי.
כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁעוֹשִׂים בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרוֹ עִם אֲנָשִׁים, וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, וּלְכָל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר מְיֻחָד. וְכָל אֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר הֵם בָּאִים עַל־יְדֵי הֶבֶל הַיֹּפִי, בִּבְחִינַת: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי. דְּהַיְנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָר מִיוֹפִי הַנָּשִׁים, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ תַּאֲווֹת שֶׁל אֵלּוּ הַחִנּוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, וְיִרְאָה הוּא הֶפֶךְ מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי לא): שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל.
וְעַל־כֵּן אַבְרָהָם וְיִצְחָק, כְּשֶׁבָּאוּ לִמְקוֹמוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם יִרְאוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁרָצוּ לִכְנֹס לְשָׁם הִרְגִּישׁוּ זֹאת עַל־יְדֵי שֶׁהִתְחִילוּ לְהַרְגִּישׁ, לְפִי עֵרֶךְ גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם, יוֹפִי הַנָּשִׁים, וְעַל־כֵּן הִרְגִּישׁוּ שֶׁאֵין שָׁם יִרְאָה, וְעַל־כֵּן אָסְרוּ עַל עַצְמָן זִוּוּג נְשׁוֹתֵיהֶן כַּאֲחוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ): כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְכוּ’. וְאַחַר־כָּךְ תִּקֵּן אַבְרָהָם זֹאת וְהִמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כא): וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים, בְּחִינַת: יִרְאַת ה’ תּוֹסִיף יָמִים כַּנַּ”ל. וְאַחַר־כָּךְ קִלְקְלוּ הַפְּלִשְׁתִּים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁתִּקֵּן אַבְרָהָם, בְּחִינַת (שם כו): וְכָל הַבְּאֵרוֹת וְכוּ’ סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁבָּא יִצְחָק לְשָׁם, הֻצְרַךְ גַּם־ כֵּן לֶאֱסֹר זִוּוּגוֹ כַּאֲחוֹתוֹ כַּנַּ”ל, עַד אֲשֶׁר הִמְשִׁיךְ שָׁם אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁמַּצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ”ל, וְאָז הֻתְּרָה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיְהִי כַּאֲשֶׁר אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהִמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים, זָכָה שָׁם לַעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וְכוּ’, כַּנַּ”ל, כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ יִרְאָה וְאֵינוֹ נִשְׁמָר מִבְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא לַעֲנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו): אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם.
כִּי עֲשִׁירוּת וְהֶבֶל הַיֹּפִי הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, כִּי עֲשִׁירוּת הוּא מֵאֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה, וְיֹפִי הוּא מֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה. כִּי בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַטִּפָּה זַרְעִיּוּת, אֲזַי צָרִיךְ לִהְיוֹת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א’. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר הַטִּפָּה עַל־ יְדֵי הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר, שֶׁמְּקַבֵּל בְּכָל רֶגַע מִבַּחוּץ, כִּי צְרִיכָה לָצֵאת בַּחֲמִימוּת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רָאוּי לְהוֹלָדָה. וְהַב’. כִּי מֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק כֹּחַ הַדּוֹחֶה לְהוֹצִיא וְלִדְחוֹת הַטִּפָּה, עַל־כֵּן הוּא בְּהֶכְרֵחַ הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, כִּי הַנְּשִׁימָה הוּא מוֹצִיא רוּחַ וּמַכְנִיס רוּחַ, וּמֵחֲמַת שֶׁעוֹסֵק כֹּחַ הַדּוֹחֶה לִדְחוֹת הַטִּפָּה, אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא הָרוּחַ, וְעַל־כֵּן הוּא הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה. וְזֶה הָרוּחַ וְהַהֶבֶל שֶׁנִּכְנַס מִקֹּדֶם וְנִשְׁאַר שָׁם, הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַכֹּחַ הַדּוֹחֶה, וְעַל־יָדוֹ יוֹצְאָה הַטִּפָּה לַחוּץ, וּכְפִי זַכּוּת וְצַחוּת הַהֶבֶל, כֵּן הַוָּלָד מְלֻבָּן וּמְזֹרָז, כִּי אִם הַהֶבֶל זַךְ וְנָקִי, אֲזַי הַטִּפָּה שֶׁיּוֹצֵאת, שֶׁמְּלֻבָּשׁ שָׁם הַהֶבֶל הַזֶּה, הִיא גַּם־כֵּן צָחָה וּנְקִיָּה, וַאֲזַי הַוָּלָד גַּם־כֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז. וְאִם יֵשׁ עֲכִירוּת בְּתוֹךְ הַהֶבֶל, אֲזַי נִתְעַכֵּר הַטִּפָּה גַּם־כֵּן. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמד): אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה. כִּי כְּפִי הַהֶבֶל, כֵּן הִתְהַוּוּת הַוָּלָד. וְזֶה בְּחִינַת (שם סב): אַךְ הֶבֶל בְּנֵי־אָדָם. כִּי הַהֶבֶל הוּא מְלַבֵּן וּמְזָרֵז הַוָּלָד כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: הֶבֶל הַיֹּפִי. כִּי הַיֹּפִי הוּא כְּפִי הַהֶבֶל כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁהֶבֶל הַיֹּפִי הוּא מֵהֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה.
וְעַל־כֵּן מִי שֶׁחוֹמֵד יְפִי הַנָּשִׁים, נִמְצָא שֶׁמְּקַבֵּל בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, וְעַל־כֵּן הוּא בְּהֶפֶךְ מֵעֲשִׁירוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲרִיכוּת הַנְּשִׁימָה. כִּי כָל מִינֵי עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ כָּל מִינֵי דָּגָן וְכָל הָאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים וְכָל מִינֵי מַתָּכוֹת, הֵם רַק עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, וְכֵן כָּל הָאוֹצָרוֹת הֵם עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כח): יִפְתַּח ה’ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ וְכוּ’. וְהַגְּשָׁמִים הֵם מִבְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁמַּכְנִיסִין וּמְקַבְּלִין אֲוִיר מִן הַחוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לז): מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק. וְזֶה בְּחִינַת (משלי יח): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ. הַיְנוּ שֶׁהָעֲשִׁירוּת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר שֶׁמְּקַבְּלִין בְּכָל רֶגַע מִן הַחוּץ כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: קִרְיַת עֻזּוֹ, בְּחִינַת: גֶּשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ (איוב לז).
וְזֶה שֶׁכָּתוּב (ירמיה יד): הֲיֵשׁ בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִם מַגְשִׁמִים. כִּי בְּהַבְלֵי הַגּוֹיִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶפְסֵק הַנְּשִׁימָה, בְּחִינַת הֶבֶל הַיֹּפִי הַנַּ”ל, אֵין שָׁם בְּחִינַת גְּשָׁמִים, כִּי גְּשָׁמִים הֵם רַק עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי יג): הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעַט – עַל־יְדֵי הֶבֶל הַנַּ”ל נִתְמַעֵט הַהוֹן. וְזֶה בְּחִינַת (שם יז): וְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה – עַל־יְדֵי קֹר־רוּחַ, שֶׁהוּא רוּחַ הַקַּר שֶׁל הַנְּשִׁימָה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לַהִתְבּוֹנְנוּת הַנַּ”ל, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת כַּנַּ”ל.
וְזֶה בְּחִינַת (איוב לב): וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם. כִּי עִקַּר הַהִתְבּוֹנְנוּת – עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה, בְּחִינַת: קַר רוּחַ, כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַשֵּׂכֶל הוּא עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה, כִּי עִקַּר הַשֵּׂכֶל שֶׁיִּהְיֶה עַל תִּקּוּנוֹ, שֶׁיּוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן, הוּא עַל־יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא כְּמוֹ נֵר הַדּוֹלֵק, כִּי הוּא דּוֹלֵק עַל־יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁנִּמְשָׁכִין אֵלָיו, וְהֵם כְּמוֹ שֶׁמֶן שֶׁנִּמְשָׁךְ אֶל פְּתִילָה הַדּוֹלֶקֶת. וּכְשֶׁאֵין שְׁמָנִים בַּגּוּף, אֵין הַשֵּׂכֶל יָכוֹל לִדְלֹק בְּהִתְבּוֹנְנוּת, וּמִזֶּה בָּאִים מְשֻׁגָּעִים, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְיַבְּשִׁין לֵחוֹת הַגּוּף, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְקַלְקֵל הַמֹּחַ, עַל־יְדֵי שֶׁאֵין לוֹ שְׁמָנִים לִדְלֹק. וְכָל הַלֵּחוֹת וְהַשְּׁמָנִים שֶׁבַּגּוּף הֵם עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה, כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקֵד כָּל גּוּפָא (תיקון יג דף כז:). נִמְצָא, שֶׁעִקַּר קִיּוּם שַׁמְנוּנִית וְלֵחוֹת שֶׁבַּגּוּף הוּא עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה, שֶׁמְּקַבֶּלֶת הָרֵאָה רוּחַ קַר מִבַּחוּץ לְקָרֵר הַלֵּב, וְעַל־יְדֵי־זֶה קִיּוּם הַשֵּׂכֶל שֶׁיּוּכַל לִדְלֹק בְּהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ): נֵר ה’ נִשְׁמַת אָדָם. שֶׁעִקַּר קִיּוּם וְתִקּוּן נֵר ה’, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, הוּא עַל־יְדֵי הַנְּשִׁימָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי יִרְאָה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הָעֲשִׁירוּת, שֶׁעַל־יָדוֹ בָּאִים לְהִתְבּוֹנְנוּת כַּנַּ”ל: