ג.

לִזְכּוֹת לַשִּׂמְחָה הַזֹּאת, הוּא עַל יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּכֹחוֹת וּבְיִרְאָה גְּדוֹלָה וּבְאַהֲבָה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּ’תְפִלָּה’ (אוֹת י’ י”א): (תורה ה’ אות ג’)