ה.

אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְתוֹרַת אֱמֶת כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים, וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים. וְכָל אֶחָד כְּפִי הָעַזּוּת שֶׁלּוֹ - כֵּן זוֹכֶה לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה; כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. זוֹכֶה לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים דִּקְדֻשָּׁה. וּלְהֵפֶךְ, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת דְּסִטְרָא אַחֲרָא אֵינוֹ זוֹכֶה לְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים, רַק מְקַבֵּל תּוֹרָה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא. וּכְפִי הַתּוֹרָה שֶׁמְּקַבֵּל כְּפִי הָעַזּוּת כַּנַּ”ל, כֵּן זוֹכֶה לִתְפִלָּה, כִּי גַּם עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצְּרִיכִין לְהָעִיז פָּנָיו כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עַל כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עִמּוֹ. כִּי אִם יִרְצֶה לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, לְפִי מַעֲשָׂיו וּלְפִי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לִפְתֹּחַ פֶּה לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל. עַל כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וּכְפִי הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶגֶד הַמּוֹנְעִים, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְתוֹרַת אֱמֶת כַּנַּ”ל - כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וְכַּנַּ”ל: (תורה ל’ אות ח’)