עב.

בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים: “וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים”, רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָּבָר; כִּי אָז בָּאִים כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְלִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. עַל כֵּן טוֹב לְבַקֵּשׁ אָז מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּצַוֶּה עֲלֵיהֶם שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, כְּגוֹן אִם צָרִיךְ לִרְפוּאָה - יְכַוֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ אָז שֶׁיְּצַוֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הַכֹּחוֹת הַצְּרִיכִים לִרְפוּאָתוֹ בְּתוֹךְ לֶחֶם וּמַיִם, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: (תורה רל”א)