עח.

עַכְשָׁו הַתְּפִלָּה הִיא בְּגָלוּת בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים; כִּי הַתְּפִלָּה הִיא גְבֹהָה מְאֹד - וּבְנֵי אָדָם מְזַלְזְלִין בָּהּ, וּכְשֶׁעוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל הֵם חֲפֵצִים לִפְטֹר אֶת הַתְּפִלָּה מֵעֲלֵיהֶם. וְעַל יְדֵי יִרְאָה שְׁלֵמָה הַבָּאָה עַל יְדֵי תִּקּוּן הַשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת רָעוֹת (כְּמוֹ שֶמוּבָא בְּ’יִרְאָה’ אוֹת כ’), עַל יְדֵי זֶה פּוֹדִין הַתְּפִלָּה מִן הַגָּלוּת, וַאֲזַי הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת; וְאָז אֵין צְרִיכִין לְשׁוּם רְפוּאָה עַל יְדֵי דּוֹקְטוֹרִים, כִּי מִתְרַפְּאִין עַל יְדֵי כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, כְּגוֹן לֶחֶם וּמַיִם וְכַיּוֹצֵא, כִּי עַל יְדֵי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת מַמְשִׁיכִין כֹּחַ כָּל הָרְפוּאוֹת לְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין.

וּכְשֶׁזוֹכִין לִתְפִלָּה כָּזֹאת - הִיא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ, וַאֲזַי כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְכָל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים כֻּלָּם הֵם נִכְנָעִים תַּחְתָּיו, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְהוּא נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵי כֻּלָּם. וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּשָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ עִם הַמְפֻרְסָמִים וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת נֶחֱלָקִים תַּחְתָּם; וְהָעַזּוּת שֶׁל הַמַּנְהִיגִים וּמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר, שֶׁכָּל מֶמְשַׁלְתָּם עַל יְדֵי עַזּוּת - נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל לְפָנָיו. וַאֲזַי זוֹכֶה שֶׁתִּתְקַיֵּם מֶמְשַׁלְתּוֹ עַל הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי: (ח”ב תורה א’ אות ח’ ט’)