א.

עַל יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וְלָשׁוֹן הָרָע בָּא עֲנִיּוּת. גַם עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא עֲנִיּוּת. וְעַל יְדֵי צְדָקָה - מְתַקֵּן אוֹתָם, וּמַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וְנִתְעַשֵּׁר: (תורה ד’ אות ח’)