לא.

כְּפִי תַּאֲוַת מָמוֹן - כֵּן נִתְמַעֵט הַדַּעַת, וְהַחַיִּים, וְהָאֲרִיכוּת יָמִים, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁמַּכְרֶזֶת תָּמִיד לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַחֲמַת תַּאֲוַת מָמוֹן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז הַגָּדוֹל הַזֶּה. וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מֻכְרָח לְהִתְיַגֵּעַ אַחַר פַּרְנָסָתוֹ בְּטֹרַח גָּדוֹל, וּפַרְנָסָתוֹ בְּדֹחַק וּבִכְבֵדוּת מְאֹד. אֲבָל כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְהַגְדִּיל דַּעְתּוֹ לַחֲשֹׁב רַק בַּתּוֹרָה, וּמְמַעֵט וּמְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן, עַל יְדֵי זֶה פַּרְנָסָתוֹ בְּנָקֵל, וְזוֹכֶה לִשְׁמֹעַ הָרְמָזִים וְהַכְּרוּזִים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הָעוֹלִים בְּלִבּוֹ בְּכָל פַּעַם לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת: (תורה נ”ו אות ג’ ה’)