לח.

עַל יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן מָמוֹן גְּזֵלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁגְּזָלוֹ עַל יְדֵי חֶמְדָּה. אֲבָל גְּזֵלָה מַמָּשׁ - אֵין לָהּ תִּקּוּן עַד שֶׁיָּשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה, אוֹ יַעֲשֶׂה בָּהּ צָרְכֵי רַבִּים אִם אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: (תורה ס”ט)