כג.

כְּשֶׁאוֹמֵר שֶׁקֶר מִתְגַּבְּרִים עֲכִירוּת הַדָּמִים שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהַדְּמָעוֹת שֶׁמְּקַלְקְלִין עֵינָיו; כִּי אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שֶׁקֶר עַד שֶׁיְּעַכֵּר אֶת דָּמָיו, וֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר כִּי אִם כְּשֶׁמְּזַכֵּךְ מִקֹּדֶם אֶת הַדָּמִים: (תורה נ”א)