כט.

עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּקָרְבִין רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי תַּעֲנִית, וַאֲזַי זוֹכִין שֶׁעַל יְדֵי אֲכִילָתוֹ נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין: (תורה ס”ב אות א’ ג’ ה’)