יא.

בְּנֵי אָדָם יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִמְנֹעַ וּלְהָסִית אֶת הָאָדָם, לְרַחֲקוֹ מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִצַּדִּיקֵי אֱמֶת - יוֹתֵר מִן הַיֵּצֶר הָרָע. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל כְּנֶגֶד הַלֵּיצָנִים וְהַמְּסִיתִים וְהַמּוֹנְעִים, וְאַל יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי הַמַּלְעִיגִים כְּלָל (וְעַיֵּן ‘עַזּוּת’): (שיחות הר”ן סימן פ’)