יג.

כְּשֶׁבָּא אֵיזֶהוּ כָּבוֹד חָדָשׁ לְהָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְיָרֵא מְאֹד, כִּי לִפְעָמִים בָּא לוֹ הַכָּבוֹד בִּשְׁבִיל הִסְתַּלְּקוּת נַפְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם. עַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר לְקַבֵּל הַכָּבוֹד בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְלִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַכָּבוֹד לְצָרְכּוֹ וְלַהֲנָאַת עַצְמוֹ כְּלָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַכָּבוֹד חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יִקַּח אֶת נַפְשׁוֹ, כִּי הַנֶּפֶשׁ יְקָרָה מְאֹד, וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהּ לְשָׁמְרָהּ מְאֹד. וּצְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַכָּבוֹד, שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּק נַפְשׁוֹ עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם. כִּי הַכָּבוֹד הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ מִסְתַּלֶּקֶת - הִיא מִסְתַּלֶּקֶת לְתוֹךְ הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא שָׁרְשָׁהּ: (תורה ס”ז אות א’)