אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

עקר אמונה, בחינת תפלה, בחינת נסים - אינו אלא בארץ ישראל. ושם עקר עליות התפלות, ויכול לפעל בתפלתו מה שצריך, ולעשות נסים ומופתים אמתיים בעולם: (תורה ז’ אות א’)

כשפוגמין בארץ ישראל שהיא בחינת אמונה, בחינת תפלה, אזי יורדין לגלות, ועקר - שיורדת התפלה בגלות, ואי אפשר להתפלל ולעשות נסים בעולם: (תורה ז’ אות א’)

מי שרוצה להיות איש ישראלי באמת, דהינו שילך מדרגא לדרגא, אי אפשר כי אם על ידי קדשת ארץ ישראל. כי כל עליות שצריכין לעלות אל הקדשה הוא רק על ידי ארץ ישראל, וכן כל עליות התפלות הוא רק בארץ ישראל: (תורה כ’, חיי מוהר”ן סימן טו)

בזכות התורה שממשיכין זוכין לארץ ישראל. וכן על ידי שנמצאים אצל הצדיק בשעה שממשיך תורה ודורש ברבים, אז יש לו גם כן חלק בהתורה שממשיך הצדיק, ועל ידי זה זוכה גם כן לבוא לארץ ישראל: (תורה כ’ אות ד’ ו’)

אי אפשר לבוא לארץ ישראל כי אם על ידי יסורין, ועקר היסורים הם המונעים הרשעים מוציאי דבת הארץ. ועל ידי המשכת התורה כנ”ל זוכה להכניע כל המניעות והיסורים, וכפי שלמות התורה שזוכה להמשיך בתקון גדול ביותר - כמו כן הוא זוכה להכניע המונעים, ולבוא לארץ ישראל: (תורה כ’ אות ו’ י’)

כשבא לבחינת ארץ ישראל אזי נקרא ‘גבור תקיף’. כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל - אזי ‘אל יתהלל חוגר כמפתח’, אבל אחר כך, כשנוצח - אזי נקרא ‘איש מלחמה’: (תורה כ’ אות י’)

על ידי שנותנין צדקה לארץ ישראל, נכללין באוירא דארץ ישראל שהוא בחינת הבל הקדוש שאין בו חטא, ועל ידי זה מבטלין הדין והחשך וכו’ מן העולם. גם על ידי זה נצולין ממחשבות זרות שבתפלה, ונזדכך מחו ומחשבתו, והוא בחינת תקון הברית: (תורות מ”ד, ל”ז אות ד’)

ארץ ישראל הוא סגלה לבנים, ומצלת מריב ומחלקת. גם על ידי קדשת ארץ ישראל זוכין לידע מהרבי האמת שבדור, ונתגלה האמת בעולם, והכל חוזרין להשם יתברך - אפלו אמות העולם - לעבדו שכם אחד: (תורה מ”ח)

על ידי תפלה בכח זוכין לבוא לארץ ישראל, וכן על ידי מצות סכה; כי סכה, ותפלה בכח, וארץ ישראל - הם בחינה אחת, ותלויים זה בזה: (תורה מ”ח)

לראות במפלתם של רשעים אי אפשר כי אם על ידי בחינת ארץ ישראל: (תורה נ”ה אות א’)

על ידי תפלה כתקונו - (כמבאר ב’תפלה’ מן אות נ”א עד אות נ”ו) - מתנוצץ אור זכות אבות, ועל ידי זה ממשיכין בחינת קדשת ארץ ישראל גם עכשו, בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכלת בקדשתה להתגלות - אף על פי כן יכולין לגלות ולהמשיך קדשתה אפלו בגלות המר הזה על ידי התנוצצות אור זכות אבות. ועל ידי שנתגלה קדשת ארץ ישראל, על ידי זה זוכין לראות במפלתן של רשעים, ולא די שהאדם נצול מהרשע - אף גם רואה בהרשע מה שהרשע רצה לראות בו. וכל זה נעשה על ידי למוד זכות שמלמדין על הרשע. גם על ידי זה הצדיקים שהם עושי טוב זוכים לפני ה’: (תורה נ”ה אות ב’ ג’ ח’ ט’)

מצות חלה היא בחינת ירשת ארץ ישראל, כי על ידי חלה זוכין להמשיך אור זכות אבות, שעל ידי זה זוכין לגלות קדשת ארץ ישראל ולכל הנ”ל: (תורה נ”ה אות ח’)

מי שכונתו לשמים באמת, שנוסע לארץ ישראל כדי לשוב על ידי זה להשם יתברך - בודאי תועיל לו ארץ ישראל מאד, כי על ידי זה שנכנס לארץ ישראל, על ידי זה לבד נאכל אצלה ונתהפך למהותה הקדוש, ועל כן אפלו “המהלך ארבע אמות בארץ ישראל וכו’”. אבל אם אין רצונו כלל בשביל עבודת ה’, לכלות הרע שלו - לא יועיל לו ישיבת ארץ ישראל, כי היא מקיאה אותו, בבחינת: “כאשר קאה וכו’”: (תורה קכ”ט)

על ידי קדשת ארץ ישראל זוכין לאמונה. ועל ידי זה זוכין לאריכות אפים, דהינו לשבר הכעס והעצבות והעצלות והכבדות, רק יזדרז עצמו מאד בעבודת ה’, ולא יוכל לבלבלו שום מונע ומעכב, כי מאריך אפו לסבל הכל (ועין אמונה אות ל”ד): (תורה קנ”ה)

וצריך לבקש מהשם יתברך שיהיה לו כסופים וגעגועים לארץ ישראל - עד שיזכה לבוא לשם, וגם שיהיה געגועים לכל הצדיקים לארץ ישראל, והיא סגלה לבטל הכעס והעצבות וכנ”ל: (תורה קנ”ה)

מה שהשם יתברך משלם לאדם מדה כנגד מדה - הוא חסד גדול, כדי שיבין על ידי זה לפשפש במעשיו. ועקר ענין זה הוא בארץ ישראל: (תורה קפ”ז)

ארץ ישראל היא כלליות הקדשה שבכל הקדשות, ושם זוכין לצאת מטבעיות, ולידע ולהאמין שהכל בהשגחה לבד, שזה כלליות הקדשה. ועל ידי זה יכולין להדמות אליו יתברך ולהבדיל בין האור ובין החשך, ואז יכולין לספר ספורי מעשיות של צדיקי אמת, כי יודעין להבחין בין מעשיות של צדיקי אמת לההפך. ואז זוכין לטהר המחשבה על ידי ספורי מעשיות של צדיקים, ולהמתיק הדינים, ועל ידי זה נצולין מכל הצרות: (תורה רל”ד)

עקר המח והחכמה הוא רק בארץ ישראל, ואפלו ישראל בחוץ לארץ - הם מקבלים ויונקים כל מחם וחכמתם מארץ ישראל, וכל אחד מישראל יש לו חלק בארץ ישראל, וכפי חלקו בארץ ישראל - כן יונק ומקבל חכמתו מארץ ישראל. אבל כשפוגמין בכבוד השם יתברך חס ושלום, על ידי זה נופלין ממחין של ארץ ישראל למחין של חוץ לארץ, ועל ידי זה נעשה מחלקת ומריבות, כי מחין של חוץ לארץ הם בחינת מחלקת: (ח”ב תורה ע”א)

מחין של ארץ ישראל הם בחינת נעם, בחינת נעימות התורה, בחינת שלום; ועל ידי צדקה, בפרט צדקה לארץ ישראל, על ידי זה נעשה כלי לקבל השפעת הנעם הזה, ואז יכולים לתקן גם המחין של חוץ לארץ הנ”ל. אבל כשחס ושלום המחין של חוץ לארץ פגומים הרבה על ידי שפגמו הרבה בכבודו יתברך, אזי אין יכולין להתתקן, אדרבא, אלו המחין של חוץ לארץ הם פוגמים גם המחין של ארץ ישראל שהם בחינת שלום, ואזי נעשה מחלקת בארץ ישראל גם כן. וזהו ענין המחלקת שיש עכשו בארץ ישראל ובחוץ לארץ: (ח”ב תורה ע”א)

קברי צדיקים אמתיים הוא קדוש בקדשת ארץ ישראל ממש, כמו שכתוב: “צדיקים יירשו ארץ”; וארץ ישראל הוא תקון גדול לפגם הברית. על כן צריכין להשתדל לבוא על קברם, כי מקום קברם הוא קדוש כנ”ל, והוא תקון גדול לפגם הברית: (ח”ב תורה ק”ט)