דלג לתוכן העיקרי

כ

לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

פִּרְקָא תְּלִיתָאָה דְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא

תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמַסְרָא לְדִקְנָא. כָּל מָה דְּאִתְטַמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָא, עִלָּאָה וִיקָרָא אִשְׁתְּכַח, וְהוּא גִּנְזַיָּא יַקִּירָא. נִימִין עַל נִימִין מִקַּמֵּי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא [דְּפֻמָּא]. מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא. אִשְׁתַּכַּח מִתְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין אַרְחָא מַלְיָא דְּלָא אִתְחַזְיָא. עִלְעִין אִתְחַפְיָן מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא. בְּהוֹ אִתְחַזְיָן תַּפּוּחִין סֻמָּקִין כְּוַרְדָּא. בְּחַד חוּטָא תַּלְיָן אֻכָּמִין תְּקִיפִין עַד חֶדְווֹי. שִׂפְוָן סֻמָּקֵי כְּוַרְדָּא אִתְפַּנּוּן. זְעִירִין נָחְתִין בִּגְרוֹנָא וּמְחַפְּיָן קְדָלָא. רַבְרְבִין וּזְעֵירִין נָחְתִין בִּשְׁקוֹלָא. בְּאִלֵּין אִשְׁתַּכַּח גִּבָּר וְתַקִּיף:

דַּע, שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמָה בָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יָדָהּ נִתְגַּלָּה בֵּאוּרֵי וּפֵרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, וְהִיא מְסֻבֶּלֶת בְּיִסּוּרִין. פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, כִּי כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה (אבות פ”ו). וְכָל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה הֵן מְקַבְּלִין מִזֹּאת הַנְּשָׁמָה, וְזֹאת הַנְּשָׁמָה, כָּל דְּבָרֶיהָ כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וְלִשְׁאֹב מֵימֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִי שֶׁדְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, בִּבְחִינַת (ירמיה כג): הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ. וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה הַזֹּאת נוֹפֶלֶת מִבְּחִינַת: הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ. וְאֵין דְּבָרֶיהָ כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וּדְבָרֶיהָ נִצְטַנְּנִין – אֲזַי נִסְתַּלֶּקֶת, וּכְשֶׁנִּסְתַּלֶּקֶת, אֲזַי נִסְתַּלֵּק בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנִּמְשֶׁכֶת עַל־יָדָהּ, וַאֲזַי כָּל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג שׁוּם בֵּאוּר הַתּוֹרָה, וְאָז נִתְעוֹרֵר מְרִיבָה עַל הַצַּדִּיקִים. כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבָּעוֹלָם נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִסְתַּלְּקוּת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, כִּי הַבֵּאוּר הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיוֹת וּמְרִיבוֹת.

וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כ): מִדְבַּר צִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר מְצֻנָּן, שֶׁשָּׁם מֵתָה מִרְיָם, בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה הַסּוֹבֶלֶת מְרִירוּת הַשִּׁעְבּוּד עַל הַתּוֹרָה, וְאָז נִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר, הַיְנוּ בְּחִינַת בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, וְאָז: וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה. הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַמְּרִיבָה שֶׁנִּתְעוֹרֵר כַּנַּ”ל. וְאֵלּוּ מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה נִקְרָאִים בִּשְׁבִיל זֶה מוֹרִים, מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִים עַל־יְדֵי הַנְּשָׁמָה הַנַּ”ל, הַמְכֻנָּה בְּשֵׁם מִרְיָם. גַּם הֵם מוֹרִים אֶת מוֹרֵיהֶם, כַּמַּאֲמָר: וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם (תענית ז). וְזֶה שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים:

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ כַּנַּ”ל, וְהַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ מִלֵּב הָעֶלְיוֹן, בְּחִינַת (תהלים עג): צוּר לְבָבִי.

וְצָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וְנִפְתָּח לֵב הָעֶלְיוֹן, כִּי עִקַּר הָרַחֲמִים הוּא בַּלֵּב, וְנִשְׁפָּע מִלֵּב הָעֶלְיוֹן דִּבּוּרִים, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר מַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה גַּם־כֵּן מִשָּׁם. וְלֵב הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת סֶלַע, שֶׁמִּשָּׁם הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת: מִלֵּי בְּסֶלַע (מגילה יח). וְסֶלַע הוּא בְּחִינַת צוּר, בִּבְחִינַת (תהלים קה): פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם. וְהוּא בְּחִינַת לֵב, בְּחִינַת: צוּר לְבָבִי. וְהַלֵּב נִכְמָר בְּרַחֲמִים וּמַשְׁפִּיעַ דִּבּוּרִים חַמִּים, בִּבְחִינַת (שם לט): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי. וּבַלֵּב הַזֶּה כְּתוּבִים כָּל בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת (משלי ג): כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִקַּח אֵיזֶה בֵּאוּר, צָרִיךְ לוֹ לִקַּח מֵהַלֵּב הַנַּ”ל, בִּתְפִלָּה בְּבַקָּשָׁה כַּנַּ”ל.

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִמְּפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל לְבָאֵר אֵיזֶה בֵּאוּר, צָרִיךְ לוֹ מִתְּחִלָּה לִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לְעוֹרֵר לֵב הָעֶלְיוֹן, לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו דִּבּוּרִים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, וְאַחַר־כָּךְ יַתְחִיל לְבָאֵר, כִּי אַחַר־כָּךְ נִפְתַּח הַצּוּר וַיָּזוּבוּ מֵימָיו. הַיְנוּ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה:

וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין בֵּאוּר שֶׁאָדָם מְבָאֵר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, לְבֵין בֵּאוּר שֶׁאָדָם מְבָאֵר לְרַבִּים, כִּי כְּשֶׁדּוֹרֵשׁ בְּרַבִּים, וְקֹדֶם הַבֵּאוּר הוּא מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי: הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס (איוב לו). אֲבָל תְּפִלָּת יָחִיד, אֶפְשָׁר שֶׁמּוֹאֲסִין בִּתְפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם – שֶׁתְּפִלָּתְךָ תִּהְיֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מְקֻבָּצִים. וְזֶה: הַקְהֵל אֶת הָעָם:

וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין הַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם עַצְמוֹ, כִּי הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם עַצְמוֹ, בְּוַדַּאי נִתְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ עִם נִשְׁמַת הֶחָכָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ כַּנַּ”ל, וְיֵשׁ לְזֶה הָאָדָם חֵלֶק בַּבֵּאוּר הַזֶּה, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה, וְכָל תְּפִלָּה הַיּוֹצֵאת מֵהַרְבֵּה נְשָׁמוֹת, הִיא מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה וּמְעוֹרֶרֶת בְּיוֹתֵר לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל, וְלֵב הָעֶלְיוֹן שׁוֹפֵךְ מֵימֵי הַבֵּאוּר בְּיוֹתֵר. הַכֹּל לְפִי רֹב אֲנָשִׁים, כֵּן יוֹתֵר קְדֻשָּׁתוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים כב): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל – עַל־יְדֵי תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁתוֹ.

גַּם כָּל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בִּשְׁעַת הַדְּרוּשׁ, נִכְנָע רִשְׁעָתָם עַל־יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבֶּחָכָם הַדּוֹרֵשׁ. וּלְפִי הַהַכְנָעָה, כֵּן נִכְנָעִים הָאוֹיְבִים, הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיב לֵב הָעֶלְיוֹן, בִּבְחִינַת (יחזקאל ה): זֹאת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתִּיהָ בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם. וְהִיא לֵב, בִּבְחִינַת (ישעיה מ): דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם:

וְזֶה בְּחִינַת מַטֶּה, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: קַח אֶת מַטְּךָ וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה. מַטֶּה זֶה בְּחִינַת מֶמְשֶׁלֶת וְכֹחַ הַצַּדִּיק, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִכְנָעִים כָּל הָאוֹיְבִים, הֵן לְמַטָּה הֵן לְמַעְלָה. וְזֶהוּ (תהלים קי): מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה’ מִצִּיּוֹן. הַיְנוּ הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁהֵן צִיּוּנִים לִדְבָרִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשֶׂה מַטֵּה עֹז לְהַכְנִיעַ אוֹיְבִים, וְזֶה: רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ. נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא אֵצֶל הֶחָכָם בִּשְׁעַת בֵּאוּר הַתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁנִּכְנָע הָרַע שֶׁלּוֹ כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: שִׁפְכִי כַּמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה’ (איכה ב). פְּנֵי ה’ זֶה בְּחִינַת בֵּאוּרֵי וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ (ויקרא יט): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. זָקֵן זֶה הַדְרַת־פָּנִים, וְהֵם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה תִּקּוּנֵי דִּקְנָא, וְהֵם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ קֹדֶם שֶׁמַּמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם – כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמְּרִיבָה, הֵבִינוּ שֶׁעַל־יְדֵי בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת פָּנִים כַּנַּ”ל, מֵחֲמַת הַנְּפִילָה הַנַּ”ל, מֵחֲמַת זֶה הִתְחִיל הַמְּרִיבָה:

וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל קֹדֶם הַדְּרוּשׁ, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים, וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מַתְּנַת־חִנָּם, וְלֹא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר מַטֵּה עֻזּוֹ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ, אֵין זֶה הַמַּטֶּה כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת, אֶלָּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, כִּי בְּרַבִּים יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וְרָעִים, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּרָעִים כַּנַּ”ל. אֲבָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲמֹד כְּדַל וּכְרָשׁ, וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים, וְלֹא יִתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת. וְזֶהוּ (דברים ג): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה’ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – שֶׁצָּרִיךְ לְדַבֵּר תַּחֲנוּנִים בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר, הַיְנוּ קֹדֶם הַדְּרוּשׁ:

וְזֶהוּ טָעוּת שֶׁטָּעָה מֹשֶׁה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה: קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, שֶׁיִּקַּח מֶמְשֶׁלֶת עֻזּוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִמִּצְווֹת וּמִמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ. וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה – כִּי בִּשְׁעַת הַקְהֵל, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם גַּם רָעִים, צָרִיךְ מַטֵּה עֹז כְּדֵי לְהַכְנִיעַ רִשְׁעָתָם כַּנַּ”ל, וְאַחַר־ כָּךְ: וְדִבַּרְתָּ אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם – אֵין דִּבּוּר אֶלָּא נַחַת (שבת סג. ומ”ר שה”ש סמוך לסופו. וע’ זוהר תצא רעט: ודברתם אל הסלע וכו’ בדבור ופיוס וכו’) – שֶׁיִּשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ וּתְפִלָּתוֹ בְּתַחֲנוּנִים כְּדַל וּכְרָשׁ. אֶל הַסֶּלַע, הַיְנוּ לֵב הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. לְעֵינֵיהֶם – דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיֶה הַקָּהָל בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, כְּדֵי שֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמָתָם כַּנַּ”ל. וְהוּא לֹא כֵן עָשָׂה, שֶׁזָּכַר טוּבוֹ וְצִדְקָתוֹ בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁבִיל הַקָּהָל, אֶלָּא הִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּטֶּה בִּשְׁעַת תְּפִלָּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ. יָדוֹ זֶה תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. תַּרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ – שֶׁהֵרִים אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְלֹא קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל. וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם – כִּבְיָכוֹל, הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם (תהלים עח) – שֶׁהִכָּה לֵב הָעֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁלּוֹקְחִין אֵיזֶה דָּבָר בְּכֹחַ וּבְאֹנֶס, כִּי בָּא בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. וְזֶהוּ הַכָּאַת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם: הַכָּאָה אַחַת – שֶׁלָּקַח בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה בְּכֹחַ וּבְאֹנֶס, וְלֹא בִּקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם כַּנַּ"ל. וְהַכָּאָה אַחַת – כִּי מִי שֶׁדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ (ברכות סד. ועירובין יג:). וְנִסְתַּלֵּק קֹדֶם זְמַנּוֹ, וְעַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ – הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא הַלֵּב הַנַּ”ל, הִיא מְיַלֶּלֶת וּבוֹכָה עָלָיו. וְזֶהוּ: פַּעֲמָיִם – כִּי מֵתוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל־יְדֵי הַכָּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְכוּ’.

וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין לָאָדָם לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא יְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים, אִם יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – יִתֵּן, וְאִם לָאו – לָאו. וְזֶהוּ: יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, הַיְנוּ הַתְּפִלָּה כַּנַּ”ל, שֶׁהֵרִים תְּפִלָּתוֹ מִתְּפִלַּת הַקָּהָל, שֶׁלֹּא קָשַׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַקָּהָל, וְהַתְּפִלָּה הִיא אֱמוּנָה, כְּמוֹ: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – לְהַקְדִּישֵׁנִי דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה שֶׁל רַבִּים נִתְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל. לָכֵן לֹא תָבִיאוּ וְכוּ’ אֶל הָאָרֶץ – רָמַז עַל הִסְתַּלְּקוּתוֹ, כִּי הַקְּדֻשָּׁה גַּם־כֵּן נִתּוֹסֵף לְמַעְלָה בִּשְׁעַת פְּטִירַת הַצַּדִּיק, כַּיָּדוּעַ. נִמְצָא, מַה שֶּׁנֶּחֱסָר עַל־יָדָם נִשְׁלָם עַל־יָדָם:

וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין, זוֹכִין לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קה): וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וְכוּ’. אֲבָל אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִים עַל־יְדֵי יִסּוּרִין (ברכות ה), וְעִקַּר הַיִּסּוּרִין הֵם הַמּוֹנְעִים הָרְשָׁעִים, מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ מִתְּחִלָּה אֵלּוּ הָרְשָׁעִים וְלַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּחַרְבָּא וְקַטְלָא, וְעַל־ יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין אַחַר־כָּךְ לֵילֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְכֹחַ הַזֶּה לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֶת הַכֹּחַ הַזֶּה מֵאֱדוֹם, כִּי זֶה הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת: וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה (בראשית כז). וְהוּא יוֹנֵק מִמַּזַּל מַאְדִּים:

וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי כֹּחוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, הַנִּבְרָאִים מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁחִדֵּשׁ, הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ הֵן הֵן מַלְאָכִים מַמָּשׁ, וְהֵן מְקַבְּלִין הַכֹּחַ מֵאֱדוֹם כְּדֵי לַעֲנֹשׁ הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְהֵן נִבְרָאִים בִּבְחִינַת (תהלים סח): אֲדֹנָי יִתֵּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב. וְהֵן מַעֲנִישִׁין אֶת הָרְשָׁעִים, בִּבְחִינַת (שם צא): כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ וְכוּ’ עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ וְכוּ’:

וְאֵלּוּ הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיּוֹת, הַיְנוּ הַמַּלְאָכִים, הֵן לְפִי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, וְהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, לְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּתּוֹסֵף לְמַעְלָה כַּנַּ”ל, לְפִי רְבוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כֵּן נִמְשָׁךְ רִבּוּי הַתּוֹרָה. וּלְפִי רֹב הַתּוֹרָה, כֵּן רִבּוּי הַמַּלְאָכִים הַנַּ”ל. וְכֵן לְהֶפֶךְ, הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים הַקְּדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ מוּעֶטֶת, עַד שֶׁהַמַּלְאָכִים הַנִּבְרָאִים מֵחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה, הֵם מְעוּטֵי כֹּחַ, שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְקַבֵּל כֹּחַ לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לְהַכְנִיעַ אֶת הָרְשָׁעִים בִּלְבַד וּלְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, אֲבָל לֹא לַעֲנֹשׁ אוֹתָם בְּחַרְבָּא לְהַעֲבִיר אוֹתָם:

וְלִפְעָמִים גַּם לְהַכְנִיעַ אוֹתָם בִּלְבַד אֵין כֹּחַ לַמַּלְאָכִים הָאֵלּוּ, שֶׁכָּל־כָּךְ הֵם מְעוּטֵי כֹּחַ מֵחֲמַת מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה הַנַּ”ל, וְאֵין לָהֶם אֶלָּא הַכֹּחַ הַזֶּה, לְעוֹרֵר כֹּחַ הָאֻמּוֹת עַל הָרְשָׁעִים הַמּוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ. כְּמוֹ עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לַעֲנֹשׁ בְּעַצְמֵנוּ אֶת הָרְשָׁעִים, אֶלָּא בְּדִינֵיהֶם, בִּבְחִינַת (חבקוק א): רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל. כִּי הָרָשָׁע מְסַבֵּב אֶת הַצַּדִּיק, וְאֵין לָנוּ כֹּחַ בְּעַצְמֵנוּ לִדְחוֹת אוֹתוֹ, אֶלָּא בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם, לָדוּן אוֹתוֹ בְּדִינֵיהֶם, וּלְקַבֵּל מֵהֶם כֹּחַ לִרְדֹּף אֶת הָרָשָׁע.

וְדַע, שֶׁלִּפְעָמִים הוּא סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁרָשָׁע יַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק, וְהַצַּדִּיק אֵין לְאֵל יָדוֹ לִדְחוֹת אֶת הָרָשָׁע אֶלָּא עַל־יְדֵי מִשְׁפְּטֵיהֶם. וְעַל־יְדֵי כֹּחַ הַמִּשְׁפָּט יוֹצֵא מִשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנָּפַל בֵּין הַקְּלִפּוֹת, הַצַּדִּיק הוּא מוֹצִיא אוֹתוֹ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְיוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט מֵעִקּוּלוֹ, כִּי נִתְעַקֵּל בֵּין הַקְּלִפּוֹת בִּבְחִינַת (תהלים קמז): וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. וְעַכְשָׁו הוּא יוֹצֵא מֵעִקּוּלוֹ וְנִתְיַשֵּׁר מֵעִקּוּלוֹ, וְזֶהוּ: עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל:

וְלִפְעָמִים גַּם זֶה הַכֹּחַ אֵין לָהֶם, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ לֹא לַעֲנֹשׁ כַּנַּ”ל, וְלֹא לַעֲנֹשׁ בְּדִינֵיהֶם כַּנַּ”ל, וְלֹא לְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם, וְאֵין לָהֶם כֹּחַ אֶלָּא לְהַשְׁתִּיק אוֹתָם בִּלְבַד, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר סָרָה בְּפָנֵינוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם בְּאָזְנֵי הֲמוֹן־עַם. וְלִפְעָמִים גַּם זֶה הַכֹּחַ אֵין לָהֶם – הַכֹּל לְפִי מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה:

וְזֶהוּ: וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם (שם בפ’ הנ”ל). מַלְאָכִים, הַנַּ”ל. מֶלֶךְ אֱדוֹם – כַּנַּ"ל. כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל – הַיְנוּ הַמַּלְאָכִים הָאֵלּוּ נִתְהַוּוּ מִמַּאֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב. אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיִם. אַתָּה יָדַעְתָּ – דַּיְקָא, כִּי כָל הָעֳנָשִׁים עַל־ יָדוֹ, וּבִפְרָט גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהָיָה עַל פְּגַם הַבְּרִית, כַּיָּדוּעַ, וְעַל פְּגַם הַבְּרִית חֶרֶב בָּא, בִּבְחִינַת (ויקרא כו): חֶרֶב נוֹקֶמֶת וְכוּ’, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל חֶרֶב כַּנַּ”ל.

וַיָּרֵעוּ לָנוּ הַמִּצְרִים, וַנִּצְעַק אֶל ה’ אֱלֹקֵינוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ – פֵּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: זֶה מֹשֶׁה. וַיֹּצִאֵנוּ – כִּי פְּגַם הַבְּרִית הוּא פְּגַם הַדַּעַת, בִּבְחִינַת (בראשית ד): וַיֵּדַע אָדָם. וְהַקּוֹל הוּא מְעוֹרֵר הַדַּעַת, בִּבְחִינַת הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה.

וּבִשְׁבִיל זֶה: וַנִּצְעַק וְכוּ’, וַיִּשְׁמַע אֶת קֹלֵנוּ, וְהַקּוֹל מְעוֹרֵר הַדַּעַת. וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ – זֶה מֹשֶׁה, בְּחִינַת דַּעַת, וְעַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כְּתִקּוּנוֹ, אָז: וַיֹּצִאֵנוּ. וּבִשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים אֶת הַהַגָּדָה בְּקוֹל רָם, כִּי הַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל־יְדֵי קוֹל, בִּבְחִינַת: וַיִּשְׁמַע אֶת קוֹלֵנוּ, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת בְּשֵׁם "הַגָּדָה", לְהוֹרוֹת עַל תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (דברים ד): וַיַּגֶּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ. וְעִקַּר הַמִּצְוָה בְּיַיִן, לְהוֹרוֹת עַל תִּקּוּן הַדַּעַת, בִּבְחִינַת: בְּחַמְרָא וְרֵיחָנִי פָּקְחִין (סנהדרין ע), וּבִבְחִינַת: תִּירוֹשׁ – זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ (שם), הַיְנוּ דַּעַת. אֶעְבְּרָה נָּא בְּאַרְצֶךָ – שֶׁרָצוּ לֵילֵךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ כֹּחוֹת שֶׁל אֱדוֹם כַּנַּ"ל, לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כֹּחַ לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְלֹא בִּשְׁבִיל תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

וְזֶה: לֹא נֵלֵךְ בְּשָׂדֶה וָכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר – זֶה בְּחִינַת תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. כָּל זֶה אֵין רְצוֹנֵנוּ, אֶלָּא רְצוֹנֵנוּ: דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ – כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְנְעוּ אוֹתָנוּ הָרְשָׁעִים מִלֵּילֵךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ – כָּל זֹאת מֵחֲמַת מִעוּט כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וַאֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ – הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁהַקְּדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, שֶׁהוּא בִּגְבוּל הַטֻּמְאָה נוֹגַעַת, וּבִשְׁבִיל זֶה: וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר בִּי וְכוּ’. כִּי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה, אֵין לְהִתְגָּרוֹת בִּרְשָׁעִים, כִּי צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ (ב”מ דף עא.).

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בַּמְּסִלָּה נַעֲלֶה – בְּחִינַת מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם (תהלים פד), לְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם. וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה – מֵימֶיךָ זֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (עמוס ה): וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט. הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָכֹף אֶת הָרְשָׁעִים בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם. וְנָתַתִּי מִכְרָם, תַּרְגּוּמוֹ: אֶת דְּמֵיהוֹן, הַיְנוּ הַשֹּׁחַד שֶׁמְּקַבְּלִין, וְצָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם מָמוֹן כְּדֵי לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט מִן הָעִקּוּל בִּרְצוֹנָם. רַק אֵין דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה – אֲנִי רוֹצֶה לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בְּכֹחֲךָ כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת הָרְשָׁעִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ דִּבְרֵיהֶם בְּרַגְלַי, הַיְנוֹ הֲמוֹן־ עַם, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם רַגְלַיִן, כְּמוֹ (שמות יא): וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ.

וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר – וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, כִּי צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם הַתּוֹרָה וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַנְּפָשׁוֹת הַשּׁוֹמְעִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה יְתֵרָה לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת (משלי יד): בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ. וּלְפִי רְבוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כֵּן רִבּוּי הֶאָרַת הַתּוֹרָה, וּלְפִי רֹב הֶאָרַת הַתּוֹרָה, כֵּן נִתְרַבּוּ כֹּחוֹת הַמַּלְאָכִים, וּלְפִי כֹּחוֹת הַמַּלְאָכִים, כֵּן יָכוֹל לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִּבָּה:

וְזֶה פֵּרוּשׁ פִּרְקָא תְּלִיתָאָה: תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמַסְרוּ לְדִקְנָא, הַיְנוּ לַזָּקֵן הַיּוֹשֵׁב בַּיְשִׁיבָה לִדְרֹשׁ, נִמְסַר לוֹ תִּשְׁעָה בְּחִינוֹת הַנַּ"ל: א.קַח אֶת הַמַּטֶּה כַּנַּ”ל. ב.וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה כַּנַּ”ל – לְהַכְנִיעַ רָעָתָם כַּנַּ”ל. ג.וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע – בְּתַחֲנוּנִים כַּנַּ”ל. ד.לְעֵינֵיהֶם – שֶׁיְּקַשֵּׁר עִמָּהֶם כַּנַּ”ל. ה.לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּרֵי אֵשׁ כַּנַּ”ל. ו.לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה כַּנַּ”ל. ז.בְּרִיאַת הַמַּלְאָכִים כַּנַּ”ל. ח.לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם לְהַכְנִיעַ אֶת הַשּׂוֹנְאִים כַּנַּ”ל. ט.לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ”ל. וְאֵלּוּ תִּקּוּנִין דְּאִתְמְסַר לַזָּקֵן הַדּוֹרֵשׁ: כָּל מָה דְּאִתְטַמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָא – רֶמֶז עַל נִשְׁמַת בְּחִינַת מִרְיָם שֶׁנִּסְתַּלֵּק כַּנַּ”ל. אִשְׁתְּכַח, פֵּרוּשׁ, אִשְׁתְּכַח עַכְשָׁו עַל־יְדֵי זָקֵן הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִשְׁתַּכֵּחַ עַל־יְדֵי נְשָׁמָה שֶׁנִּסְתַּלֵּק. וְעַכְשָׁו מְסַדֵּר וְהוֹלֵךְ תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין:

תִּקּוּנָא קַדְמָאָה: נִימִין עַל נִימִין מִקַּמֵּי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא דְּפוּמָא. נִימִין – בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, בְּחִינַת שַׁעֲרֵי צִיּוֹן (תהלים פז), בְּחִינַת מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח מִצִּיּוֹן כַּנַּ”ל. מִקַּמֵּי פִּתְחֵי דְּאוּדְנִין – הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁשָּׁמְעוּ אִם יְכוֹלִין לְקַבֵּל, עַד רֵישָׁא דְּפֻמָּא, פָּתְחוּ פִּיהֶם וְאָמְרוּ: נַעֲשֶׂה. וְזֶהוּ (כתובות קיב): דְּקַדְמִי פֻּמַּיְכוּ לְאֻדְנַיְכוּ. תִּקּוּנָא תִּנְיָנָא: מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא – הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ רָעָתָם כַּנַּ”ל, וּבָזֶה מוֹצִיא אוֹתָם מִתַּחַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וּמַכְנִיס אוֹתָם תַּחַת רְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶהוּ: מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא.

תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה: אִשְׁתְּכַח מִתְּחוֹת תְּרֵין נוּקְבִין אָרְחָא מַלְיָא דְּלָא אִתְחַזְיָא – הַיְנוּ בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת: וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע כַּנַּ”ל, בְּחִינַת (ישעיה מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם־לָךְ. אָרְחָא מַלְיָא – כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (תהלים לד), וְזֶה מַלְיָא. וְיִרְאָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (משלי לא): יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל. בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’. דְּלָא אִתְחַזְיָא – כִּי צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא יִתְלֶה בִּזְכוּתוֹ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (משלי כה): אַל תִּתְהַדָּר לִפְנֵי מֶלֶךְ.

תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה: עִלְעִין אִתְחַפְיָן מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְהֵם מְחַפִּין אוֹתוֹ מִכָּל צַד. תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה: אִתְחַזְיָן תְּרֵין תַּפּוּחִין סֻמָּקִין כְּוַרְדָא. תַּפּוּחִין – זֶה בְּחִינַת מִפְתְּחֵי הַלֵּב שֶׁנִּפְתָּחִים, שֶׁנִּכְמָר רַחֲמֵי לֵב הָעֶלְיוֹן וְנִשְׁפָּע דִּבּוּרִים חַמִּים, דִּבּוּרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת סֻמָּקָא כְּוַרְדָּא כַּנַּ”ל. תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה: בְּחַד חוּטָא תָּלְיָן, אֻכָּמִין תְּקִיפִין עַד חַדְווֹי – זֶה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת (ש”ה ה): תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב, שֶׁהֵם תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת (עירובין כא:), הַנִּמְשָׁכִים עַד חַדְווֹי, עַד מֵעוֹי, בִּבְחִינַת (תהלים מ): וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי.

וְתָלְיָן בְּחַד חוּטָא – בִּבְחִינַת (שם נ): וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט (יבמות קכא), וּכְשֶׁפּוֹגְמִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, אֲזַי אֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְהַמְשִׁיךְ אֵלּוּ הֲלָכוֹת הַנַּ”ל. תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה: שִׂפְוָן סֻמָּקָא כְּוַרְדָּא אִתְפַּנוּן – הַיְנוּ בְּרִיאַת מַלְאָכִים כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת (שם לג): וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. סֻמָּקָא כְּוַרְדָּא, בִּבְחִינַת (שם קד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט. תִּקּוּנָא תְּמִינָאִי: זְעֵירִין נָחְתִין בְּגָרוֹנָא וּמְחַפְּיָן קְדָלָא – הַיְנוּ לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם לְהַכְנִיעַ אוֹיְבִים הַפּוֹנִים עֹרֶף. זְעֵירִין – זֶה בְּחִינַת כֹּחַ אֱדוֹם, בְּחִינַת (עובדיה א): קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם.

נָחְתִין בְּגָרוֹנָא בְּחִינַת חֶרֶב הַנַּ"ל, בְּחִינַת (תהלים קמט): רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת. תִּקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה: רַבְרְבִין וּזְעֵירִין נָחְתִין בִּשְׁקוֹלָא – הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁבָטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת: חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת (שם קד). בְּאִלֵּין אִשְׁתַּכַּח גִּבָּר תַּקִּיף – הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי נִקְרָא גִּבָּר תַּקִּיף, כִּי קֹדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי: אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ (מלכים–א כ). אֲבָל אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנּוֹצֵחַ, אָז נִקְרָא אִישׁ מִלְחָמָה:

הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַל פָּסוּק (תהלים פט): אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה, אַךְ לֹא זָכִינוּ לְקַבֵּל מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֵּאוּר זֶה הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. גַּם קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, סִפֵּר אֵיזֶה זְמַן מִקֹּדֶם מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה, שֶׁרָאָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה, בְּהָקִיץ אוֹ בַחֲלוֹם, וְאָמַר שֶׁהַתּוֹרָה ט’ תִּקּוּנִין הַנַּ”ל הִיא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּרְאָה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת שֶׁסִּפֵּר. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד לְבָאֵר דְּבָרִים אֵלּוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

כל הזכויות בספר זה שמורות למלא וגדיש

טוען...