ליקוטי מוהר״ן · קַמָּא · כא

‏ וְשֶׁפַע אֱלֹקִי הַזֹּאת הוּא בְּחִינַת סֻכָּה, כִּי סֻכָּה הוּא בְּחִינַת שֶׁסָּכָה בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כִּי רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ הוּא שֶׁפַע אֱלֹקִי, וְסֻכָּה הַזֹּאת הִיא בָּא עַל־יְדֵי שִׁבְעָה עֲנָנִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם הָאָדָם מַשִּׂיג פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הַיְנוּ סֻכָּה, הַיְנוּ שֶׁפַע אֱלֹקִי. וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ נִקְרָא עַל־שֵׁם הַחָכְמָה, שֶׁהִיא רוּחַ חָכְמָה הַבָּא מִקֹּדֶשׁ, כַּיָּדוּעַ.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְסַכְּכִין אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה, וּבְדָבָר שֶׁגִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ. מָה אֵד הוּא דָּבָר שֶׁאֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאֵין גִּדּוּלוֹ אֶלָּא מִן הָאָרֶץ וְכוּ’. וְאֵד הֵן הֵן אֵלּוּ הָעֲנָנִים הַנַּ”ל, וְהֵן בְּחִינַת קֹדֶשׁ, וּגְדֵלִין מִן הָאָרֶץ, כִּי צָרִיךְ הַמְקַבֵּל הַזֶּה לִהְיוֹת חָכָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא יְהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין, בִּבְחִינַת (שמות לא): וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה:

וְסֻכָּה הַנַּ”ל, הַיְנוּ רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ הַנַּ”ל, שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל, הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִין, שֶׁהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא גָּדוֹל עַד לִמְאֹד, עַד שֶׁאֵין הַמֹּחַ יָכוֹל לְסָבְלוֹ, וְאֵין נִכְנָס בַּמֹּחַ, אֶלָּא הוּא מַקִּיף אֶת הָרֹאשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה חָכְמוֹת עֲמֻקּוֹת, שֶׁאֵין יְכֹלֶת בַּמֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין עַל בֻּרְיוֹ, כְּמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה מְבוּכוֹת שֶׁאָנוּ נְבוֹכִים בָּהֶם, כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, שֶׁאֵין מֹחַ שֶׁל אֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְהָבִין אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת. וְהַשֵּׂכֶל הַזֶּה הוּא בְּחִינַת מַקִּיף, שֶׁאֵין נִכְנָס בִּפְנִימִיּוּת הַמֹּחַ, כִּי אִם מַקִּיף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, וְהַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ מֵהַמַּקִּיף הַזֶּה:

וְדַע, שֶׁזֶּה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה: כָּל זְמַן שֶׁהַשֵּׂכֶל אֵין כָּל־כָּךְ גָּדוֹל לְהָבִין הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה, אֲזַי כֹּחַ הַבְּחִירָה עַל מְקוֹמוֹ, כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לִבְחֹר הַחַיִּים אוֹ הִפּוּכוֹ. אֲבָל כְּשֶׁיִּכְנֹס הַמַּקִּיף הַזֶּה לִפְנִים, וְאָז יִתְגַּדֵּל הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, וְיִתְגַּלֶּה לָאֱנוֹשִׁי הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה – אָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה, כִּי אָז, עַל־יְדֵי גִּדּוּלוֹ שֶׁל הַשֵּׂכֶל, יֵצֵא מִגֶּדֶר הָאֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ, וְאָז יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. וְזֶה זֶה עִקַּר כֹּחַ הַבְּחִירָה, זֶה שֶׁאֵין יוֹדֵעַ הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יז), שֶׁלֶּעָתִיד צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם – עַל רָאשֵׁיהֶם הֻצְרַךְ לוֹמַר, כִּי לֶעָתִיד יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה. וְזֶה: צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים – שֶׁהַיְשִׁיבָה הוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַבְּחִירָה, כְּמוֹ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם (תהלים ב), שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַהִשְׁתַּנּוּת, כִּי הַתְּנוּעָה מוֹרָה עַל הִשְׁתַּנּוּת מֵרָצוֹן אֶל רָצוֹן, וְהַיְשִׁיבָה מוֹרָה עַל הֶעְדֵּר הִשְׁתַּנּוּת, הַיְנוּ בִּטּוּל הַבְּחִירָה. וְזֶה מֵחֲמַת וְעַטְרוֹתֵיהֶם – הַיְנוּ הַמַּקִּיפִים, כְּמוֹ (שמואל–א כג): שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִים אֶל דָּוִד. בְּרָאשֵׁיהֶם – וְלֹא עַל רָאשֵׁיהֶם, הַיְנוּ הַמַּקִּיפִים יִכָּנְסוּ בְּתוֹךְ הַמֹּחִין לִפְנִים, וְאָז יִכָּנְסוּ כָּל הַשִּׂכְלִיּוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין אוֹתָם, יִכָּנְסוּ לִפְנִים, בְּתוֹךְ הַמֹּחִין, וְיֵדַע וְיַשִּׂיג אוֹתָם, וְאָז יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ, וְיִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה:

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, בְּחִינַת חֻפָּה. כִּי שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל הוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, בְּחִינַת חֻפָּה, מַקִּיפִין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב עה): כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. כִּי מַקִּיף שֶׁל זֶה גָּדוֹל מִמַּקִּיף שֶׁל זֶה, וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא מַקִּיף לָזֶה הוּא פְּנִימִי לָזֶה. וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁאַחַר הַחֻפָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָם יִכָּנֵס הַמַּקִּיף לִפְנִים. וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁמִּתְאַבְּלִין עָלָיו עַל שֶׁנִּסְתַּלֵּק נִשְׁמָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְאוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל עַל־יְדֵי שִׁבְעָה יָמִים אֵלּוּ:

וְזֶה טַעַם רֹק שֶׁל הַחֲלִיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה): וְיָרְקָה בְּפָנָיו – בְּפָנָיו דַּיְקָא, כִּי זֶה הוֹלֵךְ בְּלֹא זֶרַע, וְלֹא הִנִּיחַ בְּרָכָה אַחֲרָיו, שֶׁיַּמְשִׁיכוּ שֵׂכֶל הַפָּנִים בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְאָחִיו אֵינוֹ רוֹצֶה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְיַבֵּם אוֹתָהּ, בִּשְׁבִיל זֶה: וְיָרְקָה בְּפָנָיו, כִּי אֵין רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת הַמֵּת בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן אוֹר הַפָּנִים. וּבְזֶה הָרֹק נִרְאֶה לִפְעָמִים פְּנֵי הַמֵּת – פְּנֵי הַמֵּת דַּיְקָא, וּבְזֶה הָרֹק הוּא נִכְלָם, וְעִקַּר הַבּוּשָׁה הוּא בַּפָּנִים, וְזֶה עַל שֶׁלֹּא רָצָה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת:

וְזֶה בְּחִינַת: וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים (במדבר יב) – שִׁבְעַת יָמִים דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעָה עֲנָנִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם מֵאִיר פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. וְהוּא לֹא רָצָה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, עַל־כֵּן: וְיָרְקָה בְּפָנָיו, וְהַיְנוּ בֹּשֶׁת־פָּנִים. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות פ' ר"ג): הַיְבָמָה נִקְנֵית בְּמַאֲמָר – זֶהוּ הֶפֶךְ הַבֹּשֶׁת, בְּחִינַת (תהלים כט): כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד, הֶפֶךְ שֶׁל: תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים.

וּמִרְיָם, שֶׁפָּגְמָה בִּכְבוֹד מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי, בִּבְחִינַת (שמות לד): כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. וּפָגְמָה בִּבְחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי הוּא הָיָה עָנָו, שָׁפָל וְסַבְלָן, וְלֹא חָרָה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, וְזֶה בְּחִינַת חֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת. וּכְתִיב בֵּהּ (במדבר יב): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בּוֹ – זֶה בְּחִינַת פֶּה. וּכְתִיב בֵּהּ (שם): וּתְמוּנַת ה’ יַבִּיט – זֶה בְּחִינַת עֵינַיִם. וּכְתִיב בֵּהּ (שם): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא – זֶה בְּחִינַת אֻדְנִין, בְּחִינַת (משלי יא): נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָּבָר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (אד”ר קכח:). בִּשְׁבִיל זֶה נִצְטָרְעָה, וּמְצֹרָע דָּא סְגִירוּ דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה (זוהר תזריע מט:), הַיְנוּ אוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל, וּכְתִיב בָּהּ: תִּסָּגֵר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים.

וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ אַהֲרֹן: אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ – כִּי עַל־יְדֵי סְגִירוּ דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה הִיא בִּבְחִינַת מֵת, כִּי מְצֹרָע חָשׁוּב כְּמֵת (נדרים סד:). אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ – זֶה בְּחִינַת יִבּוּם, שֶׁעַל־יְדֵי הַיִּבּוּם אִתְּתֵהּ אִמֵּהּ, שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ – הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ בַּת־זוּג, כִּי הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ הֵם תְּרֵי פַּלְגָּא גּוּפָא, וְעַכְשָׁו, שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא אִמּוֹ, נִמְצָא שֶׁנֶּאֱכַל חֲצִי בְּשָׂרוֹ, וְאֵין לוֹ בַּת־זוּג.

[פֵּרוּשׁ, כִּי מִי שֶׁמֵּת בְּלֹא בָּנִים, אֲזַי אִשְׁתּוֹ צְרִיכָה לְהִתְיַבֵּם, וְעַל־יְדֵי הַיִּבּוּם נִתְגַּלְגֵּל הַמֵּת בְּהַבֵּן הַנּוֹלָד מֵאִשְׁתּוֹ, שֶׁנִּתְיַבְּמָה לְאָחִיו, כַּמְבֹאָר בְּסָבָא (משפטים ק:): אִתְּתֵהּ אִמֵּהּ, הַיְנוּ שֶׁהוּא צַעַר וְעֹנֶשׁ גָּדוֹל לְהַמֵּת, שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם, כִּי עַכְשָׁו מֻכְרָח לִהְיוֹת נוֹלָד מֵאִשְׁתּוֹ, וְאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וּמֵחֲמַת זֶה, בֵּן הַיְבָמָה הַזֶּה, שֶׁנּוֹלַד מֵהַיִּבּוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצֹא זִוּוּגוֹ כִּי־אִם בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים (כַּמּוּבָא (זוהר לך לך צב), שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: פֶּן יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים, עַיֵּן שָׁם), כִּי זֶה בֶּן הַיְבָמָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בַּעְלָהּ שֶׁל הַיְבָמָה, וְאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם – אֵין לוֹ בַּת־זוּג, מֵאַחַר שֶׁבַּת־זוּגוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ ז”ל, שֶׁבִּקֵּשׁ אַהֲרֹן עַל מִרְיָם, שֶׁפָּגְמָה בְּשֵׂכֶל הַפָּנִים, שֶׁזֶּהוּ הַפְּגָם שֶׁל הַמֵּת בְּלֹא בָּנִים כַּנַּ”ל, שֶׁלֹּא תְּהֵא נֶעֱנֶשֶׁת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֹנֶשׁ הַיִּבּוּם. וְזֶהוּ: אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ – שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כְּמֵת בְּלֹא בָּנִים, אֲשֶׁר מֻכְרָח לָצֵאת שֵׁנִית בְּגִלְגּוּל מֵרֶחֶם אִמּוֹ, הַיְנוּ שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה: וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ. הַיְנוּ חֲצִי גּוּפוֹ נֶאֱכַל, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ בַּת־זוּג כַּנַּ”ל, שֶׁהִיא חֲצִי בְשָׂרוֹ, פְּלָג גּוּפוֹ כַּנַּ”ל]:

וְלִפְעָמִים יֵשׁ, שֶׁהַמֹּחִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי הוּא בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְאָז יָפָה צְעָקָה לָאָדָם – בֵּין בִּתְפִלָּה בֵּין בְּתוֹרָה – כְּשֶׁנִּתְעַלֵּם הַמֹּחִין. כִּי הֶעְלֵם, הַיְנוּ עִבּוּר, זֶה בִּבְחִינַת: (דברים לב) צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי. כְּמוֹ (ישעיה לז): וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה. כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁתָּשָׁה כֹּחָהּ מִלֵּילֵד, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא כּוֹרַעַת לֵילֵד רָאמַת שַׁבְעִין קָלִין, כְּמִנְיַן תֵּבוֹת שֶׁבְּמִזְמוֹר “יַעַנְךָ”, וְאָז מוֹלֶדֶת (זוהר פנחס רמט:). וְהַשַּׁבְעִין קָלִין הֵן בְּחִינַת שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, שֶׁכָּל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר.

וְהַצְּעָקָה, שֶׁאָדָם צוֹעֵק בִּתְפִלָּתוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין בִּבְחִינַת עִבּוּר, אֵלּוּ הַצְּעָקוֹת הֵן בְּחִינַת צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁל הַמֹּחִין אֵיךְ נִתְעַלְּמוּ, הוּא מַאֲזִין צַעֲקָתֵנוּ. וְהַצְּעָקָה הוּא בִּמְקוֹם צַעֲקַת הַשְּׁכִינָה, כְּאִלּוּ הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת, וְאָז מוֹלֶדֶת הַמֹּחִין. וְזֶה בְּחִינַת הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, הַיְנוּ הַמֹּחִין. וְזֶה בְּחִינַת: תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים זֶה בְּחִינַת שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁל דָּוִד כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם שַׁבְעִין קָלִין הַנַּ”ל, שֶׁצָּרִיךְ לִצְעֹק כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי, וְהַגִּלּוּי זֶה בְּחִינַת לֵדָה, וְאָז, אַחַר הַלֵּדָה, דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (בכורות ו:). וְזֶה בְּחִינַת תִּכָּלֵם, כִּי הַכְּלִמָּה – אָזֵל סֻמָּקָא וְאָתֵי חִוָּרָא (ב”מ נח:), הַיְנוּ דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וְזֶה: צ’וּר יְ’לָדְךָ תֶּ’שִׁי – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל צַ’עֲקָתֵנוּ י’וֹדֵעַ תַּ’עֲלוּמוֹת כַּנַּ"ל, וְזֶה תֶּשִׁי – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת שֶׁל תִּ’כָּלֵם שִׁ’בְעַת יָ’מִים:

וּכְשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵין מֵבִין בָּהּ שׁוּם חִדּוּשׁ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַלִּמּוּד הַזֶּה הֵן בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְזֶה נִקְרָא בְּשֵׁם יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב זֶה בְּחִינַת עִבּוּר, בְּחִינַת (הושע יב): בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו, וְאָז צָרִיךְ לִצְעֹק הַקָּלִין הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כז): הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב – כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, צָרִיךְ לוֹ הַקָּלִין, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַמֹּחִין בִּבְחִינַת לֵדָה.

וּמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ בְּלֹא הֲבָנָה בָּהּ שׁוּם חִדּוּשׁ, אֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים, כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת עִבּוּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְעַנֵּג [בָּהּ], בִּבְחִינַת: וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה אַל תִּקְרֵי: וְדִגְלוֹ, אֶלָּא: וְלִגְלוּגוֹ (מדרש שה”ש), אֲבָל אֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא לְרַבִּים, כִּי אֵין לִדְרֹשׁ אֶלָּא דְּבָרִים הַמְבֹרָרִים, כַּמַּאֲמָר (שבת קמה:): אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אַתְּ – אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אֱמֹר, וְאִם לָאו – אַל תֹּאמְרֵהוּ.

וְזֶהוּ (תהלים קלה): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ – כְּשֶׁהִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת עִבּוּר, בְּלֹא מֹחִין – זֹאת הַלִּמּוּד בָּחַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, בִּבְחִינַת: וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. וְאֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים. אֲבָל: יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ – יִשְׂרָאֵל אוֹתִיּוֹת לִי רֹאשׁ, הַיְנוּ הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין, הַמְשָׁכַת אוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל, שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל, בְּתוֹךְ הַפְּנִימִי כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (ישעיה מט): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. בְּךָ דַּיְקָא – שֶׁיִּתְמַשֵּׁךְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, הַיְנוּ הַמַּקִּיפִין הַנַּ”ל. בְּךָ – בְּתוֹךְ הַפְּנִימִיּוּת. לִסְגֻלָּתוֹ – זֹאת הַתּוֹרָה יָכוֹל לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים:

כִּי אֲנַחְנוּ נִקְרָאִים עַם סְגֻלָּה (דברים ז) – כְּמוֹ סְגֻלָּה שֶׁעוֹשִׂין לִרְפוּאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַטֶּבַע מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה זֶה לִרְפוּאָה, אַף־עַל־ פִּי־כֵן הַדָּבָר הַזֶּה מְסֻגָּל לִרְפוּאָה. וְזֶה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין זֶה. כְּמוֹ־כֵן אֲנַחְנוּ, לָקַח אוֹתָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעַם סְגֻלָּתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי מֵבִין אֶת כָּל זֶה, אֵיךְ לָקַח עַם מִתּוֹךְ עַמִּים. כְּמוֹ בִּשְׁעַת קְרִיעַת יַם־ סוּף, שֶׁקִּטְרֵג מִדַּת־הַדִּין: הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה־זָרָה וְכוּ' (ב"ר פ' נז ובשמות רבה פ' כא). אַף־ עַל־פִּי־כֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָקַח אוֹתָנוּ לְעַם קָדוֹשׁ. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הַדָּבָר כְּמוֹ סְגֻלָּה, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְזֶה בְּחִינַת מַקִּיפִין כַּנַּ”ל. וּמִי שֶׁזָּכָה לְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִין, לְהוֹלִיד אוֹתָם וּלְהַכְנִיס אוֹתָם בִּפְנִים כַּנַּ”ל, נִמְצָא שֶׁזָּכָה לְהָבִין אֶת הַסְּגֻלָּה, בְּוַדַּאי הַיֹּשֶׁר לְגַלּוֹת הַסְּגֻלָּה לְעַם סְגֻלָּה:

בְּכֵן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, מַה שֶּׁחֲנָנוֹ הַשֵּׁם, שֶׁיַּכְנִיס הַמַּקִּיף לִפְנִים וּלְהָבִין וּלְחַדֵּשׁ אֵיזֶהוּ דָּבָר, הַיֹּשֶׁר מְחַיֵּב, שֶׁיְּגַלֶּה וְיַכְנִיס זֹאת הַהֲבָנָה שֶׁל הַסְּגֻלָּה, שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ סְגֻלָּה, שֶׁיְּגַלֶּה לְעַם סְגֻלָּה, וּלְהֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים:

וְזֶה פֵּרוּשׁ פִּרְקָא רְבִיעָאָה דְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא: עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים, זְעֵירָא דְּאַנְפִּין אִתְגַּלְיָא וְלָא אִתְגַּלְיָא. עַתִּיקָא זֶה בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵן טְמוּרִים וּסְתוּמִים מִכָּל צַד, בְּכָל הֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִתְגַּלֶּה אֶלָּא לֶעָתִיד. אֲבָל בִּזְעֵיר אַנְפִּין, חָכְמוֹת שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתָם, גַּם בָּהֶם יֵשׁ פְּנִימִי וּמַקִּיף. וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְאֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשֵׂכֶל הָאָדָם לְהַשִּׂיגָם, הֵם מִבְּחִינַת עַתִּיקָא, וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁיָּכוֹל מֹחַ אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג אוֹתָם, הֵם בְּחִינַת זְעֵירָא דְּאַנְפִּין. וְלִפְעָמִים הֵם בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת (עִבּוּר כַּנַּ"ל), וְזֶה בְּחִינַת לָא אִתְגַּלְיָא, וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ – אָז בִּבְחִינַת אִתְגַּלְיָא. וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה הַדָּבָר אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת לָא אִתְגַּלְיָא, בִּבְחִינַת הֶעְלֵם, הֲוֵי אֶצְלוֹ כְּמוֹ סְגֻלָּה כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה לוֹ, אֲזַי יֵיטִיב מִטּוּבוֹ לַאֲחֵרִים כַּנִּזְכַּר לְעֵיל:

נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי וְכוּ’ (ישעיה מ). כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת. וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת, אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, בִּבְחִינַת (נדרים מא): אִם דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ. וּכְתִיב (ישעיה ה): לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דַּעַת. וְעִקַּר הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת, שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת, שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל אֶת ה’, וְעַל־יְדֵי הַדַּעַת יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ, וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ. כִּי עַל־יְדֵי הַיְדִיעָה נִכְלָלִים בּוֹ, כְּמַאֲמַר הֶחָכָם: אִלּוּ יְדַעְתִּיו – הֱיִיתִיו. וְעִקַּר הַיְדִיעָה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. וּמֵחֲמַת הַדַּעַת לֹא יֶחְסַר כָּל טוּב, וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): אַטּוּ הָאִידְנָא לָאו אֶחָד הוּא. וְתֵרְצוּ: לֶעָתִיד כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב:

וַאֲפִלּוּ הָעַכּוּ”ם יֵדְעוּ בְּיִתְרוֹן הַדַּעַת, אֲבָל לֹא כָּמוֹנוּ. וְיֵדְעוּ, שֶׁהַגְּדֻלָּה שֶׁהָיָה לָהֶם וְהַשִּׁפְלוּת שֶׁהָיָה לָנוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת, כָּל זֹאת הַגְּדֻלָּה הָיָה לָנוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כָּל זֶה, כִּי אֵין לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ, אַף־עַל־ פִּי־כֵן יִרְבֶּה הַדַּעַת, וְיָבִינוּ הַכֹּל שֶׁגְּדֻלָּתָם שֶׁל הָעַכּוּ”ם הָיָה לָנוּ גְּדֻלָּה, וְלָהֶם הַשִּׁפְלוּת. וְלִכְאוֹרָה הִיא יְדִיעָה גְּדוֹלָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיְדִיעָה הַזֹּאת יִהְיֶה לָנוּ לְלַעַג וְלִשְׂחוֹק לְפִי עֵרֶךְ יְדִיעָתֵנוּ. וְזֶהוּ (תהלים קכו): אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ – שֶׁיֵּדְעוּ וְיֹאמְרוּ: הַגְּדֻלָּה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ"ם, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה – הַגְּדֻלָּה הַזֹּאת הָיָה לְיִשְׂרָאֵל. אַף־עַל־ פִּי־כֵן: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ – הַיְנוּ שֶׁנִּשְׂחַק וְנַלְעִיג מִידִיעָתָם וְהַשָּׂגָתָם, כִּי הַשָּׂגָתֵנוּ יִהְיֶה לְאֵין סוֹף וָקֵץ:

וְהַיְדִיעָה יֵשׁ בָּהּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף, כַּמּוּבָא לְעֵיל עַל פָּסוּק: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. וְזֶהוּ: נַחֲמוּ נַחֲמוּ – הַיְנוּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף, שֶׁהַיְדִיעָה הִיא עִקַּר הַנֶּחָמָה שֶׁל כָּל הַצָּרוֹת. וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לָבוֹא לְהַיְדִיעוֹת. יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי (זוהר וארא כה: ובאד"ר קלב:), בְּחִינַת שֶׁמֶן, בְּחִינוֹת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא, בְּחִינַת: אֱלֹקִים אַל דֳּמִי לָךְ (תהלים פג), בְּחִינַת צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת כַּנַּ”ל:

(מִסִּימָן כ’ עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז”ל)

[פֵּרוּשׁ, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁעַל־יְדֵי הַצְּעָקָה זוֹכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמָתָן, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁין שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים, כִּי צְרִיכִין שְׁנֵי דְּבָרִים לְהַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ: בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין, כִּי לִפְעָמִים הַמֹּחִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי בְּהֶעְלֵם וְכוּ’ כַּנַּ”ל, וְלָזֶה צְרִיכִים צְעָקָה כְּדֵי לְהוֹלִידָם. וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנּוֹלָדִים הַמֹּחִין, עֲדַיִן יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִי וּמַקִּיף, וְלָזֶה צְרִיכִין לְקַדֵּשׁ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כְּדֵי לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי לִפְנִים, וְלַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי – עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ הַפָּסוּק: נַחֲמוּ נַחֲמוּ – הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַיְנוּ הַשָּׂגַת הַדַּעַת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנֶּחָמָה כַּנַּ”ל, זֶה זוֹכִין עַל־ יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַנַּ”ל, שֶׁהֵם צְעָקָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מוֹלִידִין הַמַּקִּיפִין, וּקְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיסִים הַמַּקִּיפִין לִפְנִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם – יֹאמַר הַיְנוּ בְּחִינַת אֲמִירָה בַּחֲשַׁאי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֶׁמֶן, שֶׁהוּא בַּחֲשַׁאי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (שמיני לט): יַיִן לַאֲרָמָא קָלָא וְשֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי. וְשֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, שֶׁהָיוּ מִשֶּׁמֶן. אֱלֹקֵיכֶם – זֶה בְּחִינַת אֱלֹקִים לַאֲרָמָא קָלָא, בְּחִינַת הַצְּעָקָה הַנַּ”ל. שֶׁעַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ זוֹכִין לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַנֶּחָמָה, בְּחִינַת נַחֲמוּ נַחֲמוּ, הַיְנוּ מַקִּיף וּמַקִּיף לְמַקִּיף כַּנַּ”ל]:

כָּל הָעִנְיָן הַנַּ”ל, הַמְבֹאָר בְּקִצּוּר עַל פָּסוּק נַחֲמוּ נַחֲמוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ מֵעַצְמוֹ בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת, וְרָשַׁמְתִּי לְעַצְמִי כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי, עַל־כֵּן לֹא מָנַעְתִּי לְהַעְתִּיקוֹ. וּבִתְחִלָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן חַיִּים וּמִיתָה. עָנָה וְאָמַר: בֵּין חַיִּים לְמִיתָה אֵין חִלּוּק כִּי־אִם בְּמִדַּת אַמָּה אַחַת – שֶׁעַכְשָׁו הָאָדָם שׁוֹכֵן בְּכָאן, וְאַחַר־כָּךְ הוּא שׁוֹכֵן שָׁם (וְהִטָּה בְּיָדוֹ עַל הַבֵּית־עָלְמִין). וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר כָּל עִנְיָן זֶה: חַיִּים נִצְחִיִּים וְכוּ’, כְּדִלְקַמָּן. כְּלוֹמַר, שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּי הַנַּ”ל, לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין חִלּוּק אֶצְלוֹ כְּלָל בֵּין חַיִּים לְמִיתָה, כִּי הוּא דָּבוּק וְנִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, רַק שֶׁעַכְשָׁו, בְּחַיָּיו, דִּירָתוֹ בְּכָאן, וְאַחַר־כָּךְ דִּירָתוֹ שָׁם כַּנַּ”ל. וְאָז שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כָּל עִנְיָן הַזֶּה, וְזֶהוּ:

חַיִּים נִצְחִיִּים הֵם רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא חַי לָנֶצַח, וּמִי שֶׁנִּכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא גַּם־כֵּן חַי לָנֶצַח, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא נִכְלָל בְּאֶחָד, וְהוּא אֶחָד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא חַי חַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן אֵין שְׁלֵמוּת רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְחוּץ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם חֲסֵרִים, וּמִי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ, יֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת.

וְעִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֶחָד, הוּא עַל־יְדֵי הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: אִלּוּ יְדַעְתִּיו – הֱיִיתִיו. כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל, וְעַל־כֵּן בַּמָּקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל, שָׁם כָּל הָאָדָם, וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא שָׁם מַמָּשׁ, וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר, הוּא נִכְלָל בְּיוֹתֵר בְּהַשֹּׁרֶשׁ, דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ בְּרִיאוּת הַגּוּף, וְכָל שְׁאָר הַחֶסְרוֹנוֹת – הַכֹּל הוּא בְּחֶסְרוֹן הַדַּעַת. וְאַף שֶׁיֵּשׁ חֲסֵרִים לְגַמְרֵי מֵהַדַּעַת, וְעִם כָּל זֶה יֵשׁ לָהֶם כָּל טוּב, בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם, אֵינוֹ כְּלוּם. וְכֵן לְהֶפֶךְ: הַשָּׁלֵם בְּדַעַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִסָּרוֹן, בֶּאֱמֶת הַחִסָּרוֹן אֵינוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים מא): דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ. וְאִם דַּעַת חָסַרְתָּ – מַה קָּנִיתָ. כִּי עִקַּר הַחִסָּרוֹן וְהַשְּׁלֵמוּת תָּלוּי בַּדַּעַת.

וְכֵן כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ, וְעַל־כֵּן הַחוֹלֶה הוּא כַּעֲסָן, מֵחֲמַת שֶׁאָז הוּא בְּדִינִים, כִּי דִּינִים שׁוֹרִים עָלָיו, וְדִינִים הֵם מֹחִין דְּקַטְנוּת, וְעַל־כֵּן הוּא בְּכַעַס. וְלֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַדַּעַת, וְהַכֹּל יֵדְעוּ אֶת ה’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’. וְעַל־כֵּן אָז יִתְבַּטֵּל הַכַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ’, וּפָרָה וָדֹב וְכוּ’, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ וְכוּ’, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ וְכוּ’. כִּי עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָגוּר יַחַד זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְכוּ’, מֵחֲמַת מִדַּת הַכַּעַס. אֲבָל לֶעָתִיד יוּכְלוּ לָדוּר יַחַד, מֵחֲמַת שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַכַּעַס עַל־ יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיִּתְגַּלֶּה אָז:

וְהִנֵּה לֶעָתִיד הַכֹּל יֵדְעוּ אֶת ה’, אֲפִלּוּ עַכּוּ”ם כַּנַּ”ל, וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה. אַךְ הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אָז, אֶפְשָׁר לָנוּ לֵידַע וּלְדַבֵּר מִמֶּנּוּ, אַךְ הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ אָז, זֶה אִי אֶפְשָׁר כָּעֵת אֲפִלּוּ לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ, כִּי עַכְשָׁו זֶה הַדַּעַת בִּבְחִינוֹת מַקִּיפִים כַּנַּ”ל, כִּי כָל הַשְּׁלֵמוּת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָעַכּוּ”ם עַכְשָׁו, בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כְּלוּם, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: אִם דַּעַת חָסַרְתָּ וְכוּ’. וְאַדְּרַבָּא, כָּל גְּדֻלָּתָם וְטוֹבָתָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתֵנוּ. וְלֶעָתִיד, שֶׁיִּתְמַלֵּא הָאָרֶץ דֵּעָה, וַאֲפִלּוּ כָּל הָעַכּוּ”ם יֵדְעוּ אֶת ה’, אָז יָבִינוּ הֵם, שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹבָה שֶׁהָיָה לָהֶם בְּזֶה הָעוֹלָם, הַכֹּל הוּא לְטוֹבוֹתֵינוּ וְלִגְדֻלָּתֵנוּ. וְזֶה (תהלים קכו): אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ. הַיְנוּ כָּל הַגְּדֻלָּה שֶׁהִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה [הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ”ם], הִגְדִּיל ה’ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, כִּי הַכֹּל הָיָה גְּדֻלָּתָם שֶׁל אֵלֶּה [הַיְנוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל], כִּי הָיָה לְטוֹבָתָם וּגְדֻלָּתָם. וְזֶה יָבִינוּ הֵם בְּדַעַת וְהַשָּׂגָה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אָז. אֲבָל אֶצְלֵנוּ יִהְיֶה זֶה הַדַּעַת דָּבָר פָּשׁוּט וּשְׂחוֹק, כִּי דַּעְתֵּנוּ יִגְדַּל אָז מְאֹד. וְזֶה: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְכוּ’, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל וְכוּ’ – כִּי זֶה הַדַּעַת וְהַשָּׂגָה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם אָז, לוֹמַר הִגְדִּיל וְכוּ’ כַּנַּ”ל, זֶה יִהְיֶה אֶצְלֵנוּ שְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט, כִּי דַּעְתֵּנוּ יִהְיֶה גָּדוֹל מְאֹד.

וְעַל־כֵּן לֶעָתִיד יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הַדַּעַת, וְיִהְיוּ נִכְלָלִים בְּאֶחָד. וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד – וְכִי הָאִידְנָא וְכוּ’, אֶלָּא עַכְשָׁו מְבָרְכִין עַל הָרָעָה: בָּרוּךְ דַּיַּן אֱמֶת. וְעַל הַטּוֹבָה – הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. אֲבָל לֶעָתִיד יְבָרְכוּ עַל הַכֹּל: הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. כִּי לֶעָתִיד, שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדַּעַת, יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רָע בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד. וְגַם הַגָּלוּת הוּא רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ה): לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת. וְעַל־כֵּן הָיְתָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הָיָה בְּחִינַת הַדַּעַת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: (שמות ו) וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם. כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה – עַל־יְדֵי הַדַּעַת:

וְדַע, שֶׁגַּם לֶעָתִיד, שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף שֵׂכֶל פְּנִימִי – גַּם אָז יִהְיוּ מַקִּיפִים אֲחֵרִים, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יֵדְעוּ מַהוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, רַק כָּל אֶחָד יַשִּׂיג לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ וְטָרְחוֹ, אֲשֶׁר יָגַע וְטָרַח בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַף שֶׁכֻּלָּם יִזְדַּכְּכוּ, וַאֲפִלּוּ עַכּוּ”ם, אַף־ עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּינָם לְבֵינֵנוּ, כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אֶצְלָם אָז הַשָּׂגָה וִידִיעָה גְּדוֹלָה, יִהְיֶה אֶצְלֵנוּ שְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט, וְלֹא יִהְיֶה נֶחֱשָׁב בְּעֵינֵינוּ לְהַשָּׂגָה כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ וְכוּ’, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל – כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה לְהָבִין וְלֵידַע גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁכָּל טוֹבָתָם וּגְדֻלָּתָם בְּזֶה הָעוֹלָם הָיָה הַכֹּל בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל – וּבֶאֱמֶת הוּא הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, כִּי כָּעֵת בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין מֵבִין זֹאת – אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶצְלֵנוּ לֹא יִהְיֶה זֶה נֶחֱשָׁב לְהַשָּׂגָה כְּלָל, רַק לִשְׂחוֹק וְדָבָר פָּשׁוּט, כִּי הַשָּׂגָתֵנוּ וְדַעְתֵּנוּ אָז יִגְדַּל מְאֹד. וְגַם בֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן בְּוַדַּאי יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בֵּין כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק, מִכָּל־שֶׁכֵּן בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כִּי מַה שֶּׁיִּהְיֶה מַקִּיף לָזֶה, יִהְיֶה פְּנִימִי לָזֶה, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ כַּנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם, וְכַמּוּבָא פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים – כִּי בְּהַשֵּׂכֶל הַמְשֻׁתָּף יִהְיוּ כֻּלָּם שָׁוִים, שֶׁהַכֹּל יֵדְעוּ אֶת ה’, אֲפִלּוּ עַכּוּ”ם, אַךְ בְּעַמְקוּת הַחָכְמָה יִהְיֶה כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, כַּמַּיִם הַמְכַסִּים לַיָּם, שֶׁלְּמַעְלָה הַמַּיִם שָׁוִים בְּכָל מָקוֹם, אַךְ בְּעַמְקוּת הֵם מֻבְדָּלִים מְאֹד, כִּי בְּזֶה הַמָּקוֹם הַמַּיִם נְמוּכִים וּסְמוּכִים לָאָרֶץ, וּבְמָקוֹם אַחֵר עֲמֻקִּים יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּבְמָקוֹם אַחֵר הֵם עֲמֻקִּים עַד הַתְּהוֹם. כֵּן יִהְיֶה בְּהַשָּׂגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֶעָתִיד.

וְזֶהוּ: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ’, כִּי כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְהַשָּׂגָה שֶׁלֹּא יָדַע מִזֶּה מִקֹּדֶם, וְהוּא אֶצְלוֹ דָּבָר חָדָשׁ, אֲזַי נִתְלַהֵב וְנִבְעָר מֵאוֹר הַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא נִפְלֵאת אֶצְלוֹ. אֲבָל מִי שֶׁכְּבָר עָבַר בְּזֹאת הַהַשָּׂגָה, וְהוּא מַשִּׂיג עַתָּה דְּבָרִים נוֹרָאִים וּגְדוֹלִים מִזּוֹ הַהַשָּׂגָה, אֵין לוֹ שׁוּם הִתְלַהֲבוּת מִזֹּאת הַהַשָּׂגָה. וְזֶה: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה – וְנִבְעָר וְנִתְלַהֵב – מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ – מֵהַשָּׂגָה שֶׁאֵצֶל חֲבֵרוֹ הִיא דָּבָר פָּשׁוּט, שֶׁאֵינָהּ מַבְעֶרֶת וּמְחַמֶּמֶת אוֹתוֹ כְּלָל, עַד שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְכַּסּוֹת וּלְחַפּוֹת עַצְמוֹ, כִּי אֵין הַשָּׂגָה זוֹ מְחַמֶּמֶת וּמַבְעֶרֶת אוֹתוֹ כְּלָל. וְהַצַּדִּיק הַשֵּׁנִי, שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ, נִכְוֶה וְנִבְעָר מִמֶּנָּה.

(וְהָעִנְיָן מְבֹאָר יוֹתֵר עַל־פִּי מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי תְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי, הַיְנוּ הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ – עַל־יְדֵי־זֶה נוֹלָד חֹם בַּלֵּב וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַחֲמִימוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת דִּקְדֻשָּׁה, הוּא עַל־יְדֵי הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין, הַשָּׂגַת הַדַּעַת כַּנַּ”ל. וּבָזֶה מְבֹאָר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה וְכוּ’ מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵצֶל זֶה הַצַּדִּיק יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְוֶה מִמֶּנָּה, כִּי הַשָּׂגַת הַדַּעַת מוֹלִיד חֹם כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן יִהְיֶה נִכְוֶה מִמֶּנָּה, וְאֵצֶל הַצַּדִּיק הַגָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ אֵין זֶה נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ לְהַשָּׂגָה כְּלָל, וְאֵינוֹ נִכְוֶה וְנִתְחַמֵּם כְּלָל מֵהַשָּׂגָה זֹאת, רַק הוּא צָרִיךְ לְחַפּוֹת וּלְכַסּוֹת עַצְמוֹ בְּהַשָּׂגָה אַחֶרֶת, גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כְּדֵי לְחַמֵּם אֶת עַצְמוֹ.

נִמְצָא, מַה שֶּׁמְּבֹאָר לְעֵיל עַל מַאֲמָר זֶה: כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁיִּהְיֶה נִכְוֶה מֵהַמַּקִּיף שֶׁל חֲבֵרוֹ, כִּי מַקִּיף שֶׁל זֶה גָּדוֹל מִמַּקִּיף שֶׁל זֶה, וְהַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא מַקִּיף לָזֶה הוּא פְּנִימִי לָזֶה וְכוּ’, כִּי חֻפָּה הוּא בְּחִינַת אוֹרוֹת מַקִּיפִין כַּנַּ”ל – כָּל זֶה הוּא עִנְיָן אֶחָד עִם מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן, כִּי הַחֻפָּה, שֶׁהוּא הַמַּקִּיף, הוּא בְּחִינַת חִפּוּי וְכִסּוּי מַמָּשׁ, שֶׁמְּחַמֵּם אֶת הָאָדָם, כִּי עִקַּר הַחֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת הוּא מִבְּחִינַת הַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין כַּנַּ”ל, וְהָבֵן הֵיטֵב). וְיָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁיִּהְיוּ כַּמָּה צַדִּיקִים, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לָעוֹלָם הַבָּא, עַל הַשָּׂגוֹת שֶׁהִשִּׂיג הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מֵהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיוּ אֶצְלָם דְּבָרִים נוֹרָאִים, וְיִכָּווּ מֵהֶם, וְאֵצֶל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָיוּ הַשָּׂגוֹת שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה.

וְכֵן אֵצֶל עַכּוּ”ם, יִהְיֶה זֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל סְתַם יַהֲדוּת פָּשׁוּט שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, הַיְנוּ שֶׁיֵּדְעוּ מֵעֲבוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִקְּדֻשַּׁת הַמִּצְווֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה מַה שֶּׁיֵּדְעוּ וְיַרְגִּישׁוּ קְצָת קְדֻשָּׁה, כְּמוֹ אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּזֶה הָעוֹלָם בַּעֲבוֹדָה פְּשׁוּטָה בְּלִי שׁוּם הַשָּׂגָה, וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ עַכּוּ”ם עַל זֶה, יִהְיֶה אֶצְלָם הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה. אֲבָל אֲנַחְנוּ, עַם קֹדֶשׁ, אֵין עֵרֶךְ לְהַשָּׂגָתֵנוּ, מִכָּל־שֶׁכֵּן לְהַשָּׂגָה שֶׁל הַצַּדִּיק:

וּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה מִמַּקִּיפִים פְּנִימִיִּים, וְאָז נִצּוֹל מִכָּל צָרוֹת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד מְצַפֶּה וְאוֹרֵב לַחֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת הַמַּלְבּוּשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יד): מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁנִּין הַפָּנִים עַל־יְדֵי לְבוּשִׁין אֲחֵרִים, נִפְטָר מִמֶּנּוּ. וְכֵן בְּעִקַּר הָאָדָם, הַיְנוּ בְּהַשֵּׂכֶל, יֵשׁ בְּחִינוֹת לְבוּשִׁין, הַיְנוּ הַשֵּׂכֶל וְהַמַּקִּיף, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, וְלַעֲשׂוֹת לוֹ מַקִּיפִין אֲחֵרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים אֲחֵרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹל מִכָּל אוֹרֵב וּמַסְטִין. כִּי מַלְבּוּשׁ בְּגִימַטְרִיָּא “חַשְׁמַל”, וּמֵהַחַשְׁמַ”ל בּוֹרְחִים כָּל הַמַּשְׁחִיתִים. וְזֶה (משלי לא): עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ, וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – עַל־יְדֵי הַלְּבוּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַשְׁמַ”ל, שֶׁהוּא לְבוּשׁ עֹז וְהָדָר, לְבוּשׁ חָזָק וְנָאֶה, עַל־יְדֵי־זֶה: וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן – שֶׁאֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ כְּלָל כַּנַּ”ל. וְעִקַּר הַזְּמַן לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל, וְזֶה לְ’בוּשָׁהּ וַ’תִּשְׂחַק לְ’יוֹם אַ’חֲרוֹן – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת אֱלוּל.

וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת רַחֲמָנָא לִצְלַן וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְאוֹר הַפָּנִים הַנַּ”ל וְכוּ’ (עַיֵּן לְעֵיל). וְעַל־כֵּן חַיָּב הָאָבֵל, רַחֲמָנָא לִצְלַן, קְרִיעָה, כִּי קר”ע בְּגִימַטְרִיָּא ש"ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים, שֶׁהֵם הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁתֵּי פְּעָמִים אֵל בְּמִלּוּאוֹ, כִּי “אֵל” הוּא אוֹר הַפָּנִים:

הִקְשׁוּ, כִּי יֵשׁ מַקִּיפִים אֵצֶל הַשֵּׂכֶל, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְהַשֵּׂכֶל פְּנִימִי הָאֱנוֹשִׁי. וְיֵשׁ מַקִּיפִים לְהַתּוֹרָה, שֶׁמַּקִּיף לְהַתּוֹרָה, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ הַתּוֹרָה. וּבְהַמַּקִּיפִים, יֵשׁ שֶׁהֵם מַקִּיפִים וְעוֹמְדִים לִפְנֵי הָעֵינַיִם, רַק שֶׁהֵם מַקִּיפִין, וְאֵינָם נִכְנָסִים לְהַשֵּׂכֶל. וְיֵשׁ שֶׁהֵם בְּהֶעְלֵם, שֶׁלֹּא בָּאוּ עֲדַיִן אֲפִלּוּ לַמַּקִּיפִים, וְהוּא בְּחִינַת עִבּוּר. וּמַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁיִּכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה לְתוֹךְ הַתּוֹרָה בִּפְנִים, וְהַמַּקִּיפִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה יָבוֹאוּ וְיִתְגַּלּוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה מֵהַהֶעְלֵם לְמַקִּיפִים, וְאַחַר־כָּךְ יִכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה לִפְנִים, וְכֵן הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג מִצַּד חֶסְרוֹנוֹ הָאֱנוֹשִׁי יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבוֹא מֵהַהֶעְלֵם לַמַּקִּיפִים, וְהַמַּקִּיפִים יִהְיוּ נַעֲשִׂים פְּנִימִי. [הַקֻּשְׁיָא זֹאת הִקְשׁוּ בְּמָקוֹם שֶׁהִקְשׁוּ, וְהוּא ז”ל אָמַר עַל זֶה תֵּרוּץ. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ. וְאַחַר־כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, וְעַתָּה מְבֹאָר לְהַמְעַיֵּן הַתֵּרוּץ עַל הַשְּׁאֵלָה וְהַקֻּשְׁיָא הַנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַשְּׁאֵלָה הוּא, אֵיךְ לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתָן, וְאַחַר־ כָּךְ, כְּשֶׁמּוֹלִידִין אוֹתָן, אֵיךְ זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים. וּכְבָר מְבֹאָר בָּאֵר הֵיטֵב בַּמֶּה יִזְכֶּה לָזֶה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי צְעָקָה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה זוֹכִין לְהוֹלִיד הַמֹּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתָן, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, דְּהַיְנוּ לְקַדֵּשׁ אֶת עֵינָיו, שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל וְכוּ’, וְכֵן לְקַדֵּשׁ פִּיו וְחָטְמוֹ וְאָזְנָיו כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים. וּבֵאוּר הָעִנְיָן וּרְאָיוֹתָיו וְהֵיכָן מְרֻמָּז סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַלָּלוּ וְכוּ’ – הַכֹּל מְבֹאָר לְעֵיל בָּאֵר הֵיטֵב. אַשְׁרֵי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ לְעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם]: