ליקוטי מוהר״ן · קַמָּא · כב

וְיֵשׁ חוֹתָם שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִזֶּה הַחוֹתָם, הַיְנוּ בְּחִינוֹת יָדַיִם הַמְקַבְּלִים מוּסָר מֵאֵלּוּ הַמּוֹכִיחִים, בְּחִינוֹת (איוב לז): בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתֹּם. וְהַיָּדַיִם זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁנִּתְקַבֵּל בָּהּ הַמּוּסָר, בִּבְחִינַת: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ בְּיַד מֹשֶׁה, בְּחִינַת (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה.

וְזֶה הַחוֹתָם צָרִיךְ שְׁמִירָה יְתֵרָה, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל הָאֱמוּנָה. כִּי כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִתְקַלְקֵל הַחוֹתָם הַחִיצוֹן, יוּכְלוּ לְהִתְקָרֵב לַחוֹתָם הַפְּנִימִי, וִיקַלְקְלוּ הַחוֹתָם הַפְּנִימִי עַל־ יְדֵי קִלְקוּל הַחוֹתָם הַחִיצוֹן, שֶׁהוּא הָאֱמוּנָה.

וּכְשֶׁחַס וְשָׁלוֹם נִתְקַלְקֵל זֶה הַחוֹתָם – הַיָּדַיִם – נַעֲשֶׂה מִזֶּה כְּפִירוֹת, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הָאֱמוּנָה, וְנַעֲשֶׂה אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקַּר הָעֲבוֹדָה־זָרָה אֵין לָהּ כֹּחַ, אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַיָּדַיִם אֵלּוּ, בִּבְחִינַת (שמות לב): וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט (וְכַמְבֹאָר בְּזֹהַר כִּי־תִשָּׂא (דף קצב.) עַל פָּסוּק זֶה לְעִנְיַן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל: בַּמָּה אִצְלַחוּ בְּעֻבְדָּא דָּא, בְּגִין דְּוַיִּקַּח מִיָּדָם וְכוּ'. אִלּוּ כַּד נְטַל מִידֵיהוֹן הֲוָה שָׁדָא לְאַרְעָא, וְאַף־עַל־גַּב דְּיִטֹּל לֵהּ לְבָתַר, לָא הֲוָה אַצְלַח עֻבְדָּא בִּישָׁא דָּא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם). וְגַם תִּקּוּנוֹ הוּא גַּם־כֵּן רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת (בראשית לה): וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֶת כָּל אֱלֹקֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם. כִּי מֵ”חוֹתָם” נַעֲשֶׂה “נִדַּת”, בִּבְחִינַת (ישעיה א): יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. כִּי יָד בְּמִלּוּאוֹ (כָּזֶה: יוד דלת) הוּא מִסְפַּר נִדַּת, הַיְנוּ עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה כְּנִדָּה (שבת פב):

וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לְמַלֹּאת אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁהִיא הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי הֶאָרָה מִשִּׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר, בִּבְחִינַת (שמות כט): שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם. כִּי הֵם רוֹעִים הָאֱמוּנָה לְתַקְּנָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ, וְעַל־שֵׁם זֶה נִקְרָאִים רוֹעִים, עַל־שֵׁם (תהלים לז) וּרְעֵה אֱמוּנָה. וְכָל עִקַּר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִין הֵם לְהַדּוֹר. וְזֶה בְּחִינַת (דברים לג): כָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ. שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת שֶׁל כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר. וְזֶה בְּחִינַת (הושע יב): וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן. וּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא אֶחָד מִשִּׁבְעָה רוֹעִים, נִקְרָא עַל־שֵׁם זֶה רָעֲיָא מְהֵימָנָא:

וְאִי־אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֵלּוּ הָרוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ”ה): הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו): נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. הַיְנוּ עַל־יְדֵי עַזּוּת נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, כִּי יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא־ אָחֳרָא, וְהֵם גַּם־כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחוֹת שִׁעְבּוּדַיְהוּ. וְעִקַּר מַלְכוּתָם הוּא עַל־יְדֵי עַזּוּת, כִּי עַזּוּת – מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא (סנהדרין קה.), וְהֵם כִּכְלָבִים בְּעַזּוּתָם, בִּבְחִינַת (ישעיה נו): וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הֵמָּה רוֹעִים. וְהֵן פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב (סוטה מט:). וְעַל־כֵּן, כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם מִתַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם, אִי אֶפְשָׁר רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם, וְאָז: נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ – שֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה.

וְכָל הַקּוֹלוֹת – הֵן שֶׁל צְעָקָה, הֵן שֶׁל אֲנָחָה, הֵן קוֹל שׁוֹפָר, הֵן קוֹל זִמְרָה – כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת עַזּוּת, בִּבְחִינַת (תהלים סח): הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז:

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף, לְהַרְאוֹת לוֹ מִכָּל הֶאָרָה וּמִכָּל הַשָּׂגָה שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת, שֶׁהַגּוּף גַּם־כֵּן יֵדַע מִזֹּאת הַהַשָּׂגָה, בִּבְחִינַת (ישעיה נח): וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. מִבְּשָׂרְךָ דַּיְקָא, שֶׁלֹּא תַּעֲלִים עֵינֶיךָ מִלְּרַחֵם עַל בְּשָׂרְךָ, הַיְנוּ בְּשַׂר גּוּפְךָ. כִּי צְרִיכִין לְרַחֵם מְאֹד עַל הַגּוּף, לִרְאוֹת לְזַכְּכוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל הַהֶאָרוֹת וְהַהַשָּׂגוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת, כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אָדָם הִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים מְאֹד, אֲבָל הַגּוּף אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לְרַחֵם מְאֹד עַל בְּשַׂר הַגּוּף, לִרְאוֹת לְזַכֵּךְ הַגּוּף, עַד שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהוֹדִיעַ לוֹ מִכָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד כַּנַּ”ל.

וּכְשֶׁהַגּוּף הוּא בִּבְחִינָה זוֹ, הִיא טוֹבָה לְהַנְּשָׁמָה, שֶׁלִּפְעָמִים נוֹפֶלֶת מִמַּדְרֵגָתָהּ, וּכְשֶׁהַגּוּף צַח וָאוֹר, תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְרוֹמֵם וְלַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתָהּ עַל־יְדֵי הַגּוּף, הַיְנוּ עַל־יְדֵי תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף תּוּכַל לִזְכֹּר וְלַעֲלוֹת לַתַּעֲנוּגִים שֶׁלָּהּ, כִּי מֵאַחַר שֶׁהַגּוּף גַּם־כֵּן טוֹב וְכָשֵׁר, אֵינוֹ נִלְכָּד בְּהַתַּעֲנוּגִים, וְעַל־כֵּן תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לַחֲזֹר עַל־יְדֵי תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף לְמַעֲלָתָהּ, לַתַּעֲנוּגִים שֶׁלָּה. וְכֵן גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַגּוּף, עַל־יְדֵי הֶאָרוֹת שֶׁהֵאִירָה בּוֹ הַנְּשָׁמָה מִקֹּדֶם, תּוּכַל עַתָּה לִזְכֹּר וְלַעֲלוֹת וְלַחֲזֹר לְמַדְרֵגָתָהּ. וְזֶה בְּחִינַת (איוב יט): מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ – מִבְּשָׂרִי דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּשַׂר הַגּוּף יֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ, הַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם בְּגוּפוֹ יִרְאֶה וְיֶחֱזֶה הַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת תָּמִיד כַּנַּ”ל. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַגּוּף עַזּוּת, מִבְּחִינַת: וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ – אֵין הַנְּשָׁמָה יְכוֹלָה לִסְמֹךְ עַצְמָהּ וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַגּוּף לְהוֹדִיעַ לוֹ מֵהַהַשָּׂגוֹת שֶׁלָּהּ, כִּי תּוּכַל לִלְכֹּד בְּתֹקֶף וְעַזּוּת הַגּוּף, מַה שֶּׁהַגּוּף עַז וְחָזָק בְּהַתַּאֲווֹת, וְצָרִיךְ לָזֶה עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ קוֹלוֹת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה מְשַׁבֵּר עַזּוּת הַגּוּף, כִּי אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם (ברכות נח:), וּכְשֶׁמְּשַׁבֵּר עַזּוּת וְתַקִּיפוּת הַגּוּף, עַל־יְדֵי־זֶה תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְקָרֵב עַצְמָהּ אֶל הַגּוּף, כִּי לֹא תִּהְיֶה נִלְכֶּדֶת שָׁם.

וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קב): מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי. עַצְמִי הִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הָאָדָם, כִּי עִקַּר עַצְמִיּוּת הָאָדָם, מַה שֶּׁנִּקְרָא אֵצֶל הָאָדָם "אֲנִי", הוּא הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הַקַּיָּם לָעַד, אֲבָל מֵחֲמַת עַזּוּת הַגּוּף בְּתַאֲווֹתָיו, אֲזַי הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא עֶצֶם הָאָדָם, רְחוֹקָה מִבְּשָׂרוֹ וְגוּפוֹ, וְעַל־יְדֵי קוֹל אֲנָחָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁבָּר עַזּוּת גּוּפוֹ, וְאָז מִתְקָרֶבֶת וּמִתְדַּבֶּקֶת הָעֶצֶם לְהַבָּשָׂר, הַיְנוּ הַנְּשָׁמָה לְהַגּוּף, וְזֶהוּ: מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי כַּנַּ"ל.

וּבְחִינַת קוֹל הַתְּקִיעוֹת הוּא בְּחִינַת: מִקּוֹל אַנְחָתִי. וְהוּא מְשַׁבֵּר גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, בִּבְחִינַת (עמוס ג): אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בָּעִיר וְעַם לֹא יֶחֱרָדוּ, וְעַל־יָדָם יוּכַל לָבוֹא לָרוֹעִים הַנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת: תְּקִיעָה, שְׁבָרִים, תְּרוּעָה. תְּקִיעָה הֵם הַקּוֹלוֹת, קוֹל עֹז. שְׁבָרִים – שֶׁעַל־יָדָם נִשְׁבָּר עַזּוּת הַגּוּף כַּנַּ”ל. תְּרוּעָה – בְּחִינַת (שמואל–ב ה): וְאַתָּה תִּרְעֶה אֶת עַמִּי הַנַּ”ל, שֶׁהֵם הָרוֹעִים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לָהֶם כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר כַּנַּ”ל. וְזֶה (בראשית יז): וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. וּכְתִיב (שם): בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם. הַיּוֹם הַזֶּה – זֶה בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר, שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם (ר”ה כח. מגילה כ:), בִּבְחִינַת (תהלים כ): יַעַנְךָ ה’ בְּיוֹם צָרָה. שֶׁעַל־יָדוֹ נִמּוֹל וְנִשְׁבָּר עָרְלַת בָּשָׂר, וּמְקַבֵּל אוֹר הָעֶצֶם:

וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת בְּנֵי־הָאָדָם יֵשׁ בְּחִינַת עֶצֶם וּבָשָׂר, הַיְנוּ שֶׁהֶחָכָם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה לְהָעָם, שֶׁהֵם לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, הוּא בְּחִינַת עֶצֶם, וְהָעָם הֵם נֶגְדּוֹ בְּחִינַת בָּשָׂר. וּכְשֶׁהֵם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, כְּמוֹ בְּשַׂר הַגּוּף בְּעֶצֶם הָאָדָם, הֵם שׁוֹמְעִים הַקּוֹל אֲנָחָה, הַיְנוּ קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָכָם, וְשׁוֹבֶרֶת גּוּפָם, בִּבְחִינַת אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת וְכוּ’, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לִסְמֹךְ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּשָׂר, בִּבְחִינַת: מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי הַנַּ”ל. אַךְ כְּשֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אֵינָם שׁוֹמְעִים כְּלָל קוֹל הָאֲנָחָה הַנַּ”ל, וַאֲפִלּוּ אִם שׁוֹמְעִים קוֹלוֹ, אֵינָם שׁוֹמְעִים הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ, כִּי־ אִם קוֹל הֲבָרָה:

וְקוֹל הֲבָרָה הוּא: דַּע, כִּי כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי מִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ קוֹל דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כִּי עַל־ יְדֵי הָעֲבֵרוֹת נִבְרָאִים מְחַבְּלִים, וְהֵם צוֹעֲקִים: הַב לָן מְזוֹנֵי. הַב לָן חַיֵּי. וּכְשֶׁאֵין מִתְגַּבֵּר וּמִתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, הֵם נָחִים, אַךְ תֵּכֶף שֶׁמִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, הֵם מִתְעוֹרְרִים תֵּכֶף, וּמַתְחִילִין לִצְעֹק וּלְקַטְרֵג נֶגְדּוֹ – וְזֶהוּ קוֹל הַהֲבָרָה, שֶׁיּוֹצֵא מִקּוֹל הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה בְּחִינַת (ירמיה יד): אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ – אֵין עֲנִיָּה אֶלָּא לְשׁוֹן צְעָקָה, הַיְנוּ שֶׁהָעֲווֹנוֹת צוֹעֲקִין בָּנוּ, בְּתוֹכֵנוּ מַמָּשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אֵצֶל הַצָּרְפִית (מלכים–א יז): בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי. הַיְנוּ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם אֵלִיָּהוּ, וְלֹא הָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה גּוֹבֶרֶת כָּל־כָּךְ, הָיוּ הָעֲווֹנוֹת שֶׁלָּהּ נָחִים, אַךְ עַל־ יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר שָׁם קְדֻשַּׁת אֵלִיָּהוּ, הָיוּ נִזְכָּרִים וְנִתְעוֹרְרִים עֲווֹנוֹתֶיהָ לִצְעֹק וּלְקַטְרֵג עָלֶיהָ.

וְזֶהוּ: אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ – שֶׁהָעֲווֹנוֹת צוֹעֲקִין בְּתוֹכֵנוּ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאָנוּ צוֹעֲקִים אֵיזֶה קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, אֵין אָנוּ זוֹכִין לִשְׁמֹעַ קוֹל דִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, לְשַׁבֵּר עַל־ יָדוֹ עַזּוּת הַגּוּף, כִּי־אִם קוֹל הֲבָרָה, שֶׁהוּא קוֹל הָעֲווֹנוֹת, שֶׁנִּתְעוֹרְרִין נֶגֶד קוֹל דִּקְדֻשָּׁה, וְהֵם צוֹעֲקִין בְּתוֹכֵנוּ: ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ – שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ תַּעֲשֶׂה לְמַעַן שִׁמְךָ וּתְרַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַנְךָ לְבַד. וּכְשֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעֶצֶם, אֲזַי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל בְּעַצְמוֹ הַנַּ"ל, רַק הַקּוֹל הַהֲבָרָה, הַיְנוּ קוֹל הָעֲווֹנוֹת שֶׁנִּתְעוֹרְרִים מִזֶּה הַקּוֹל.

וְזֶה (ר”ה כז:): הַתּוֹקֵעַ בְּבוֹר, בְּחִינוֹת (תהלים פח): שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת, וְהוּא מִתְאַנֵּחַ וְתוֹקֵעַ עַל זֶה – אוֹתָם הָעוֹמְדִים בַּחוּץ, שֶׁאֵינָם בִּבְחִינַת בָּשָׂר, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע – יָצָא, הַיְנוּ שֶׁיּוּכַל לָצֵאת מִתּוֹךְ הָרַע שֶׁלּוֹ. וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע – לֹא יָצָא, כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, בֵּין קוֹל אַנְחַת הָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, אִם אֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר – שֶׁהַגּוּף רָחוֹק כָּל־כָּךְ מֵהָעֶצֶם הַנְּשָׁמָה, עַד שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר, וַאֲזַי אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל אַנְחָתוֹ, וְכֵן קוֹל אַנְחַת הֶחָכָם, אִם אֵינוֹ בִּבְחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ, כִּי־אִם קוֹל הֲבָרָה כַּנַּ”ל:

וְלָבוֹא לִבְחִינַת בָּשָׂר הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׁמּוּשׁ. עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ אֶת הֶחָכָם, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת בָּשָׂר לְהֶחָכָם, וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ הַגּוּף לְהַנְּשָׁמָה בַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, נַעֲשֶׂה הַגּוּף בְּחִינַת בָּשָׂר לְהַנְּשָׁמָה.

וּכְשֶׁהַבָּשָׂר בַּבְּחִינָה הַזֹּאת, אָז (ישעי’ מא): וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן – מִבְּשַׂר הַנִּמּוֹל הַנַּ”ל נִשְׁלָם יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא קִרְיָה נֶאֱמָנָה (שם א), הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לֶאֱמוּנָה, שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמְּקַבְּלִין מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם כִּי־אִם עַל־ יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּל הַקּוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְשַׁבְּרִין עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת הַגּוּף, וְזוֹכִין לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְדַּבֵּק אֲלֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, כַּנַּ”ל:

וְלָבוֹא לָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ”ל הוּא עַל־ יְדֵי שִׂמְחָה, בִּבְחִינַת (נחמיה ח): כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח): בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, יָרְדוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים, וְנָתְנוּ שְׁנֵי עֲטָרוֹת בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד וְכוּ’, וּכְשֶׁחָטְאוּ נִלְקְחוּ וְכוּ’, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא לְהַחֲזִירָם לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. נִמְצָא, שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הֵם בְּחִינַת שִׂמְחָה, בְּחִינַת: וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, כַּנַּ”ל:

וְדַע, כִּי שְׁנֵי הָעֲדָיִים שֶׁהִכְתִּירוּ בְּחוֹרֵב מִנַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, הֵם בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית בָּרָא, כַּמּוּבָא בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא (פ”ה): בְּרֵאשִׁית – דָּא מַאֲמָר. בָּרָא – חֲצִי מַאֲמָר. דָּא עֵדֶן עִלָּאָה. עֵדֶן תַּתָּאָה. חָכְמָה עִלָּאָה. חָכְמָה תַּתָּאָה. אָב וּבֵן.

כִּי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הוּא בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת וְנִגְלוֹת: נַעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת נִגְלוֹת, הַיְנוּ הַמִּצְווֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לְקַיֵּם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וְנִשְׁמַע הִיא בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת, מַה שֶּׁהוּא גָּבוֹהַּ וְנִסְתָּר מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה בָּזֶה. לְמָשָׁל: אֵצֶל כָּל מִצְוָה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, כִּי מִלְּבַד הַצִּוּוּי הַנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה לְקַיֵּם הַמִּצְוָה, יֵשׁ עוֹד לָזֶה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה, כְּגוֹן: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה, וּשְׁאָר דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה. וַעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַלָּלוּ, שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, הֵם בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת נִסְתָּר, כִּי הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ אָנוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם, אַךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, וְזֶה בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת נִסְתָּר.

וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה. נַעֲשֶׂה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, הַיְנוּ הַנִּגְלוֹת, מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ לְקַיֵּם, וְנִשְׁמַע הֵם בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת, בְּחִינַת דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת כָּל מִצְוָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ”ל, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲבֹד בָּזֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהִיא דְּבֵקוּת, כִּי שְׁמִיעָה תַּלְיָא בְּלִבָּא (תקון נח), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים–א ג): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁוֹמֵעַ. וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִלָּה (תענית ב), הַיְנוּ בִּטּוּל וּדְבֵקוּת לָאֵין סוֹף, כִּי אֵין סוֹף הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ תְּפִיסָה, וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ תְּפִיסָה בָּזֶה [הַיְנוּ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, כִּי הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ”ל], הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, דְּבֵקוּת, שֶׁהוּא רַק בִּטּוּל לְהָאֵין סוֹף:

וְיֵשׁ בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא, וְכֵן בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע. כִּי כָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּחִינַת תּוֹרָה, הַיְנוּ הַנִּגְלוֹת לוֹ. וּבְחִינַת נִשְׁמַע, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. כִּי מִי שֶׁבָּא לְמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מֵהָרִאשׁוֹנָה, אֲזַי נַעֲשֶׂה מֵהַנִּשְׁמַע שֶׁלּוֹ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וַאֲזַי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נִשְׁמַע אַחֶרֶת. וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְכֵן כָּל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, וְכֵן בְּכָל עוֹלָם יֵשׁ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, כִּי מַה שֶּׁהוּא לְהָעוֹלָם הַזֶּה בְּחִינַת נִשְׁמַע, הוּא לְעוֹלָם הַגַּלְגַּלִּים בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ לָהֶם בְּחִינַת נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם.

וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרַת ה’ וְתוֹרָתוֹ (ע”ז יט) – מִתְּחִלָּה תּוֹרַת ה’, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִסְתָּר, הַנִּסְתָּרוֹת לַה’ אֱלֹקֵינוּ. וְאַחַר־ כָּךְ, כְּשֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה, נַעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ – שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ.

וְזֶה (דברים כט): הַנִּסְתָּרוֹת לַה’ אֱלֹהֵינוּ – זֶה בְּחִינַת נִשְׁמַע. וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ – זֶה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה. עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת – שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁיָּבוֹא לְעוֹלָם שֶׁיִּהְיֶה מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה. וְזֶה: לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה – דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, כְּגוֹן וַיְדַבֵּר, כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נִשְׁמַע כַּנַּ"ל, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת נַעֲשֶׂה. וְזֶהוּ: עַד עוֹלָם – שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם. לַעֲשׂוֹת – לַעֲשׂוֹת דַּיְקָא, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה. אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת – דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם בְּחִינַת דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַנִּסְתָּרוֹת, בְּחִינַת נִשְׁמַע כַּנַּ"ל, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּחִינַת נִגְלוֹת כַּנַּ"ל:

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמֵעוֹלָם לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לִבְחִינוֹת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ בְּכָל פַּעַם מִבְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת נִסְתָּר, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, בְּחִינַת תּוֹרַת ה’, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּחִינַת נִגְלֶה, בְּחִינַת תּוֹרָה, בְּחִינַת תּוֹרָתוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ בְּחִינַת נִשְׁמַע וְכוּ’ גָּבוֹהַּ יוֹתֵר. וְכֵן בְּכָל פַּעַם יֵלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה, עַד שֶׁיָּבוֹא בְּרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת. וְשָׁם יֵשׁ גַּם־כֵּן בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, וּבְחִינַת נִשְׁמַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם, הוּא תּוֹרַת ה’ בֶּאֱמֶת, כִּי בְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא תּוֹרַת ה’ הִיא רַק בַּשֵּׁם הַמֻּשְׁאָל, כִּי רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ נִקְרָא תּוֹרַת ה’, וּכְשֶׁבָּא לְשָׁם נַעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ, אַךְ בְּחִינַת הַנִּשְׁמַע שֶׁבִּתְחִלַּת הָאֲצִילוּת, הִיא תּוֹרַת ה’ בֶּאֱמֶת, כִּי אֵין גָּבוֹהַּ מִשָּׁם, רַק תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ.

וְאַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁנִּכְלָל בָּאֵין סוֹף, אֲזַי הַנַּעֲשֶׂה הִיא בְּחִינַת תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, וְהַנִּשְׁמַע הוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת ה’. כִּי יֵשׁ תּוֹרַת ה’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי בכורים ור”ה): אֲנִי קִיַּמְתִּיהָ תְּחִלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סוטה יד): הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים וּמְבַקֵּר חוֹלִים וְכוּ’. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו): מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין וְכוּ’. וְכֵן יֵשׁ תְּפִלַּת ה’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ז): מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל. שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי. נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת ה’ וְיֵשׁ תְּפִלַּת ה’, וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף, אֲזַי תּוֹרָתוֹ הוּא תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, וּתְפִלָּתוֹ הוּא תְּפִלַּת ה’ מַמָּשׁ:

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ק צב): הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵרוֹ, וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר – הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה. כִּי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ, הוּא מֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, וְהוּא בְּחִינַת תְּחִלָּה, הַיְנוּ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת תְּחִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה.

[לִכְאוֹרָה, אֵין לְזֶה הָעִנְיָן חִבּוּר הֵיטֵב לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה, אַךְ בֶּאֱמֶת מְבֹאָר זֶה הָעִנְיָן הֵיטֵב לַמְעַיֵּן קְצָת, כִּי מְבֹאָר לְעֵיל וּלְקַמָּן, שֶׁבְּחִינַת תְּפִלַּת ה’ הוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת אֵין סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּחִלָּה, וּמֵחֲמַת שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה הִיא בְּחִינַת אַיִן, עַל־כֵּן אֵין מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה, כִּי־אִם מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אַיִן, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא עָנָו בֶּאֱמֶת, וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל, כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם, עַד שֶׁנִּכְלָל בָּאֵין סוֹף, שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת ה’ כַּנַּ”ל. וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הֵיטֵב מַה שֶּׁמּוּבָא לְקַמָּן עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֶלְעָזָר זְעֵירָא וְכוּ’, שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּגַדְלוּת, וְעַל־כֵּן חֲבָשׁוּהוּ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְלִכְאוֹרָה, אֵין קֶשֶׁר לְעִנְיַן פְּגַם הַגַּדְלוּת לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁלֹּא נִזְכָּר כָּאן, לִכְאוֹרָה, מֵעִנְיַן גַּדְלוּת כְּלָל, אַךְ בֶּאֱמֶת עַל־פִּי הַנַּ”ל מְבֹאָר לָעֵינַיִם, שֶׁכָּל עִנְיָן זֶה לִזְכּוֹת לִבְחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע הַגָּבוֹהַּ יוֹתֵר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בָּאֵין סוֹף, בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה – כָּל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי עֲנָוָה בֶּאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן כַּנַּ”ל. וְעַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב קֶשֶׁר עִנְיָן זֶה “הַמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ וְהוּא צָרִיךְ וְכוּ’” לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, כִּי זֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל חֲבֵרוֹ, אַף־עַל־ פִּי שֶׁהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, זֶהוּ בְּחִינַת עֲנָוָה, בְּחִינַת אַיִן, שֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל עַצְמוֹ כְּלוּם, רַק מַרְגִּישׁ צַעַר יִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ, וְעַל־יְדֵי הַבִּטּוּל זֶה, הוּא נִכְלָל בָּאַיִן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּחִלָּה, בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלַּת ה’ כַּנַּ”ל, וְעַל־ כֵּן הוּא נַעֲנֶה תְּחִלָּה, כִּי הוּא בִּבְחִינַת תְּחִלָּה כַּנַּ”ל]:

וְזֶה בְּחִינוֹת אָב וּבֵן, מַאֲמָר וַחֲצִי מַאֲמָר. כִּי הַנַּעֲשֶׂה הוּא בְּחִינוֹת נִגְלֶה, בְּחִינוֹת תּוֹרָה, בְּחִינוֹת בָּרָא, בְּחִינוֹת בֵּן, בְּחִינוֹת עֵדֶן תַּתָּאָה, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר. כְּנֶגֶד הַנִּשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בְּרֵאשִׁית, מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, חָכְמָה עִלָּאָה, עֵדֶן עִלָּאָה, בְּחִינוֹת אָב, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, בְּחִינוֹת נִסְתָּר. כִּי כָל דַּרְגָּא נֶגֶד דַּרְגָּא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה הוּא בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר. כְּמוֹ הָאָב, כְּשֶׁמְּדַבֵּר, מְדַבֵּר מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, וּכְשֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן מְדַבֵּר אַחֲרָיו, הוּא מְדַבֵּר רַק חֲצִי מַאֲמָר, כֵּן כָּל דַּרְגָּא נֶגֶד דַּרְגָּא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה, הִיא בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר, וְהַדַּרְגָּא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה הִיא בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם נֶגְדָּהּ, וְכֵן מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. כִּי כָל בְּנֵי־ אָדָם וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת וּצְמָחִים וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, הֵם רַק בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר נֶגֶד הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה מִזֶּה הָעוֹלָם, כִּי הֵם רַק רְמָזִים לַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים מֵהֶם, וְכֵן מֵעוֹלָם לְעוֹלָם. וְכֵן כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה נֶגֶד קֹדֶם הַבְּרִיאָה הִיא בְּחִינוֹת חֲצִי מַאֲמָר, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת – בָּאֵין סוֹף, וְשָׁם הוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם. וְזֶה: בָּרָא, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַבְּרִיאָה, הוּא חֲצִי מַאֲמָר נֶגֶד בְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת קֹדֶם הַבְּרִיאָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה. כְּמוֹ בְּרֵאשִׁית – יָרֵא בֹּשֶׁת (תיקונים תיקון ז), שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, בְּחִינוֹת (משלי לא): יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל, שֶׁהוּא מַאֲמָר הַשָּׁלֵם.

וְעַל־כֵּן אֱמוּנָה נִקְרָא יְרוּשָׁלַיִם כַּנַּ”ל, עַל־שֵׁם שֶׁעִקַּר בִּנְיָנָהּ מִבְּרֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה שָׁלֵם, כִּי תַּמָּן יִרְאָה, תַּמָּן שָׁלֵם. בְּרֵאשִׁית, יָרֵא בֹּשֶׁת, מַאֲמָר הַשָּׁלֵם. כִּי אֱמוּנָה הוּא מֵהָרוֹעִים כַּנַּ”ל, וּלְהָרוֹעִים אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל, וּלְעַזּוּת זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, וּלְשִׂמְחָה זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אַךְ עִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, כִּי “וְגִילוּ בִּרְעָדָה” כְּתִיב (תהלים ב), הַיְנוּ עִקַּר הַגִּילָה וְהַשִּׂמְחָה הִיא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יִרְאָה כַּנַּ”ל, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת נִשְׁמַע, בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בִּנְיַן הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, זוֹכִין עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת יִרְאָה, בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהוּא יִרְאָה שָׁלֵם, כִּי עִקַּר בִּנְיָנָהּ – עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת יִרְאָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת בְּרֵאשִׁית, יָרֵא בֹּשֶׁת, שֶׁהוּא מַאֲמָר הַשָּׁלֵם כַּנַּ”ל. וְזֶה (שם יט): עֵדוּת ה’ נֶאֱמָנָה – עֵדוּת ה’, שֶׁהֵם הָעֲדָיִים הַנַּ”ל, נֶאֱמָנָה, עַל־יָדָהּ נִבְנֵית הָאֱמוּנָה.

וְזֶה (בראשית מט): מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, וְתַרְגּוּמוֹ: אָב וּבֵן. וְזֶה מַאֲמָר הַשָּׁלֵם, שֶׁהוּא אָב וּבֵן כַּחֲדָא, כִּי חֲצִי מַאֲמָר הוּא בְּחִינוֹת בֵּן לְחוּד, אֲבָל מַאֲמָר הַשָּׁלֵם הוּא אָב וּבֵן כַּחֲדָא, כִּי שָׁם נִכְלָל הַכֹּל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָבוֹא לִבְחִינוֹת רוֹעִים כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, כַּנַּ”ל:

אַךְ כְּשֶׁרוֹצִים לָצֵאת מִמַּדְרֵגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע זֶה לְמַדְרֵגַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע גָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז ד:): לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְכוּ’. לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אֶלָּא שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָהֶם מִכְשׁוֹל לְטוֹבַת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם: לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה.

וְזֶה (ישעיה ג): וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶיךָ (שבת קכ גיטין מג) – אֵלּוּ דִּבְרֵי־תוֹרָה, שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם. דִּבְרֵי־תוֹרָה הֵם בְּחִינוֹת הַדִּבּוּרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הַמִּצְוָה, שֶׁהֵם: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת נִסְתָּר, בְּחִינוֹת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ"ל. עוֹמֵד עֲלֵיהֶם – זֶה בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, כִּי אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:), וְלַעֲשׂוֹת מֵהַדִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת נִשְׁמַע, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינוֹת נַעֲשֶׂה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָעֲמִידָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַתְּפִלָּה, יִהְיֶה עֲלֵיהֶם, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינוֹת עֲמִידָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, בְּחִינוֹת נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה, יִהְיֶה לוֹ נִשְׁמַע גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ כַּנַּ”ל. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם, כִּי לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, צָרִיךְ יְרִידָה תְּחִלָּה, שֶׁהִיא הַמִּכְשׁוֹל.

וְזֶה (ירמיה נ): בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲווֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ. כִּי לֶעָתִיד יִהְיֶה כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה, וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת, וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵעֲבֵרוֹת יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, וְעַל־כֵּן יְבֻקְּשׁוּ אָז הָעֲווֹנוֹת, כִּי יְבַקְשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אָז אַחַר עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ לוֹקְחִין עוֹד אֵיזֶה עָוֹן, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ תּוֹרָה. וְזֶהוּ: וְאֵינֶנּוּ, כִּי יִהְיוּ כָּל הָעֲווֹנוֹת נִכְלָלִין בָּאַיִן, הַיְנוּ בָּאֵין סוֹף, שֶׁשָּׁם הָעֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל־ יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה הַנַּ"ל. וְזֶה (הושע יד): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲווֹנֶךָ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהָעֲבֵרוֹת בְּחִינַת מַכְשֵׁלָה, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה (אבות פ”ה): יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁמַּזְהִיר עַל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עַז כַּנָּמֵר כְּנֶגֶד כָּל הַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ לִמְנֹעַ אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵעֲבוֹדָתוֹ. וְתֵכֶף וּמִיָּד מְבֹאָר שָׁם גֹּדֶל הַפְּגָם וְהָאִסּוּר שֶׁל הָעַזּוּת־פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם וְכוּ’. וְאִם־כֵּן אֶפְשָׁר לִטְעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִין לְעַזּוּת בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, כִּי־אִם עַל־ יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הוּא עַצְמוֹ: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר. וּמִצַּד אַחֵר הָעַזּוּת רַע מְאֹד, הַיְנוּ מִי שֶׁהוּא עַזּוּת־פָּנִים שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה (מִכָּל־ שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא עַז־פָּנִים כְּנֶגֶד הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמֵּעֵז פָּנִים נֶגֶד יִרְאֵי ה’ וְכַיּוֹצֵא), שֶׁזֶּה הָעַזּוּת רַע מְאֹד, כִּי עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם.

וְאִם־כֵּן נָפַל פּוּתָּא בְּבֵירָא, כִּי אֵין יוֹדְעִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג – עַל זֶה בִּקֵּשׁ הַתַּנָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ (שֶׁלִּכְאוֹרָה הוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, וְכָל אָדָם מִשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה: מַה סְּמִיכוּת יֵשׁ לִתְפִלָּה זֹאת לְהַקּוֹדֵם, וְגַם אֵין זֶה דֶּרֶךְ הַמִּשְׁנָה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה בְּאֶמְצַע דְּבָרָיו, אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב), הַיְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל, שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הָעַזּוּת, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עַזּוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, רַק שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה עַל־יְדֵי זוֹ הָעַזּוּת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת שִׁבְעָה רוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה נִמְשָׁךְ עַל־יָדָם, כִּי־ אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הָעַזּוּת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה כַּנַּ"ל.

אַךְ לָבוֹא לָזֶה הוּא עַל־יְדֵי: וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמַּשִּׂיגִין בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע – שֶׁעוֹשִׂין מֵהַנִּשְׁמַע נַעֲשֶׂה, מִתּוֹרַת ה' – תּוֹרָתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ – שֶׁיִּהְיֶה חֶלְקֵנוּ, שֶׁהוּא הַחֵלֶק שֶׁלָּנוּ בְּהַתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹרָתוֹ, בְּחִינַת נַעֲשֶׂה, בְּתוֹרָתֶךָ – הַיְנוּ תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בָּאַיִן כַּנַּ”ל, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג תּוֹרַת ה’, בְּחִינַת נִשְׁמַע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־ יְדֵי־זֶה זוֹכִין לָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ”ל.

וְזֶה: וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן. כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבֹּשֶׁת, כִּי לָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין עַל־יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, בְּחִינַת: כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם כַּנַּ”ל, וּלְחֶדְוַת ה’ זוֹכִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע כַּנַּ”ל, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה הוּא עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל, וְיִרְאָה הִיא בֹּשֶׁת, יָרֵא בֹּשֶׁת. נִמְצָא, שֶׁזֶּה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִבֹּשֶׁת. וְזֶה: וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן־עֵדֶן, כִּי הָעַזּוּת הַזֹּאת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֹּשֶׁת, הוּא בְּחִינַת עֵדֶן, בְּחִינַת עֵדֶן עִלָּאָה וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְלָבוֹא לָעַזּוּת הַזֹּאת, הִתְפַּלֵּל: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ וְכוּ’ כַּנַּ”ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: אֶלְעָזָר זְעֵירָא הֲוָה סָיֵם מְסָאנָא אֻכָּמָא. אֲמַרוּ לֵהּ: מָה עַבְדֵּת. אֲמַר: קָא מִתְאַבִּילְנָא עַל יְרוּשָלַיִם (ב”ק נט) – כִּי הָיָה מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם קִרְיָה נֶאֱמָנָה, הַיְנוּ עַל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, וְעַל־כֵּן סָיֵם מְסָאנָא אֻכָּמָא, לְהוֹרוֹת שֶׁנִּתְקַלְקֵל חוֹתַם הָרַגְלִין, וְנַעֲשָׂה מֵ"חוֹתָם" דָּם "נִדַּת". וְזֶה: מְסָאנָא אֻכָּמָא – שֶׁנִּתְקַלְקֵל הָרַגְלִין וְנַעֲשָׂה נִדַּת, כִּי הַאי שָׁחוֹר אָדֹם הוּא (חולין מז:). וְזֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, כִּי עִקָּר הִיא הָאֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה (שֶׁעַל־יְדֵי קִלְקוּל הָאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתַם הַיְדַיִן, נִתְקַלְקֵל מִמֵּילָא חוֹתַם הָרַגְלִין, כִּי עִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל).

אֲמַרוּ לֵהּ: מִי חֲשִׁיב אַתְּ לְאִתְאַבּוּלֵי וְכוּ’ – הַיְנוּ שֶׁחֲשָׁדוּהוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, וְעַל־כֵּן עַל־יָדְךָ נִתְקַלְקְלוּ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (תהלים לו): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה. כִּי עַל־יְדֵי גַּדְלוּת נִתְקַלְקְלוּ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: כָּל הַמִּתְגָּאֶה, כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. וְעַל־כֵּן, כֵּיוָן שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּגַדְלוּת, חֲבָשׁוּהוּ, כִּי עֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת הוּא תְּפִיסָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג:): וְאִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים. נִמְצָא, שֶׁעֹנֶשׁ הַגַּדְלוּת – תְּפִיסָה, וְעַל־כֵּן חֲבָשׁוּהוּ.

אֲמַר לְהוּ: בְּעוֹ מִנַּאי אוֹ אֶבְעֵי מִנַּיְכוּ – כִּי זֶה יִהְיֶה נִסָּיוֹן אִם יֵשׁ לִי גַּדְלוּת, אָז רָאוּי שֶׁלֹּא אוּכַל לְהָשִׁיב לָכֶם, כִּי כָל הַמִּתְגָּאֶה, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ (פסחים סו:). בָּעֵי מִנַּיְהוּ: הַאי מָאן דְּקָץ כֻּפְרָא, מַאי מְשַׁלֵּם. קָץ כֻּפְרָא הוּא בְּחִינַת שֶׁפָּגַם בָּעַזּוּת. כֻּפְרָא הוּא בְּחִינַת עַזּוּת, בְּחִינַת קוֹלוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): הַכְּפִירִים שׁוֹאֲגִים לַטָּרֶף. וְשָׁאַל: מַאי מְשַׁלֵּם מִי שֶׁפָּגַם בְּזֶה הָעַזּוּת. וְהֵשִׁיבוּ: מְשַׁלֵּם כֻּפְרָא – כְּמוֹ שֶׁפָּגַם יְשַׁלֵּם.

וְשָׁאַל: וְהָא קָא הֲוֵי תַּמְרֵי – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁפָּגַם בָּעַזּוּת, יָכוֹל לָבוֹא לְקִלְקוּל הָאֱמוּנָה, וְזֶה תַּמְרֵי – בְּחִינַת (ירמי' ב): הַהֵמִיר גּוֹי אֱלֹהִים, וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדִי וְכוּ’. וְהֵשִׁיבוּ: יְשַׁלֵּם תַּמְרֵי – כְּמוֹ שֶׁמַּגִּיעַ עַל קִלְקוּל הָאֱמוּנָה. וְהָא לָא הֲוֵי תַּמְרֵי – כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן לֹא בָּא לִכְפִירוֹת. וְהֵשִׁיב: בְּשִׁשִּׁים – הַיְנוּ גֵּיהִנֹּם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנֹּם, כִּי עַז־פָּנִים לְגֵיהִנֹּם, כִּי הָעֳנָשִׁים שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הֶחֱלִיף אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, אַךְ עֹנֶשׁ הָעַזּוּת נִשְׁאַר רַק בְּגֵיהִנֹּם, וְזֶה שֶׁפָּגַם בָּעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי עַזּוּת פָּנִים דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, יְשַׁלֵּם בְּשִׁשִּׁים, הַיְנוּ בְּגֵיהִנֹּם כַּנַּ”ל:

וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת תִּשְׁרֵי, וְעַל־כֵּן נִקְרָא (מ”א ח): יֶרַח הָאֵיתָנִים, מִלְּשׁוֹן תַּקִּיפוּת וְעַזּוּת, כִּי אָז צוֹעֲקִין יִשְׂרָאֵל קוֹלוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר, שֶׁהַקּוֹלוֹת כֻּלָּם הֵן בְּחִינַת עַזּוּת, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְעַל־כֵּן אָז נֶחְתְּמוּ וְנִתַּקְּנוּ שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת, חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, כִּי עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹתַם הַיְדַיִן, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְקַבֵּל מוּסָר מִמּוֹכִיחֵי הַדּוֹר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חוֹתַם הָרַגְלִין כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַחוֹתָמוֹת, חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה: תִּשְׁרֵי, בְּגִימַטְרִיָּא שְׁתֵּי פְּעָמִים חוֹתָם עִם הַשְּׁתֵּי תֵּבוֹת (כמובא בכתבי האר”י בכוונות נעילה והושענא רבא). וְעַל־כֵּן בְּתִשְׁרֵי שִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי עַזּוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה כַּנַּ”ל, כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם. וְגַם הַמִּקְרָא הַזֶּה נֶאֱמַר עַל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה:

(הַשְׁמָטוֹת הַשַּׁיָּכִים לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת:)

וְזֶה: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה (דברים ז). עֵקֶב – בְּחִינַת רַגְלִין, וְרַגְלִין הֵם בְּחִינַת הַמּוֹכִיחִים, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְלָהֶם מְגַלִּים הַדִּינִים, וְהֵם מוֹכִיחִים אֶת הַדּוֹר. וְזֶה: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן – הַיְנוּ שֶׁמִּבְּחִינַת רַגְלִין, הַיְנוּ הַמּוֹכִיחִים, תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, הַיְנוּ הַדִּינִים, כִּי לָהֶם מְגַלִּים אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְהֵם מוֹכִיחִים בָּזֶה אֶת הַדּוֹר כַּנַּ”ל:

כָּל הַקּוֹלוֹת הֵם בְּחִינַת עַזּוּת. קוֹל הַמּוֹכִיחַ הוּא בְּחִינַת קוֹל שׁוֹפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נח): כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ. וְכֵן קוֹל נְגִינָה, וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לג): הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. קוֹל הַנִּגּוּן הוּא בְּחִינַת תְּרוּעָה, בְּחִינַת שׁוֹפָר, בְּחִינַת: וְאַתָּה תִּרְעֶה אֶת עַמִּי, כַּנַּ”ל:

בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה הַדּוֹר, שֶׁהָיְתָה תּוֹרָתָם בְּחִינַת נִשְׁמַע, בְּחִינַת תְּפִלָּה, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כא): בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה בַּעֲמִידָה. עֲמִידָה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ובסוטה מט):

בְּכָל עוֹלָם יֵשׁ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע. וְכֵן בַּמַּלְאָכִים יֵשׁ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קג): גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח): מִי גִּלָּה רָז זֶה לְבָנַי, רָז שֶׁמַּלְאֲכֵי־ הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: גִּבֹּרֵי כֹחַ וְכוּ’:

אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה כִּי־אִם עַל־יְדֵי עַזּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה כה:): לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵן עַזִּין:

גְּדוֹלָה בּוּשָׁה, שֶׁנִּכְפְּלָה שְׁנֵי פְּעָמִים בַּפָּסוּק (יואל ב): וְלֹא יֵבֹשׁוּ וְכוּ’, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם (מו”ק ט:):

הַגַּן־עֵדֶן וְהַגֵּיהִנֹּם הֵם בְּזֶה הָעוֹלָם מַמָּשׁ, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם מֵחֲמַת הַקְּרִירוּת שֶׁבְּצַד צָפוֹן וְדָרוֹם. וְצַעַר הַבּוּשָׁה גָּדוֹל מְאֹד, יוֹתֵר מֵעֹנֶשׁ גֵּיהִנֹּם, וְכָל יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה, יֵשׁ בָּהֶם צַעַר הַבּוּשָׁה, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרָיו עַל שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין. וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא צַעַר הַבּוּשָׁה גָּדוֹל מְאֹד, וַאֲפִלּוּ כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב עה). וְאָמְרוּ שָׁם: פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה. אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה וְכוּ’. מִכָּל־ שֶׁכֵּן אֵיךְ יִתְבַּיְּשׁוּ הַחוֹטְאִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְאִם הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם, יֵשׁ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא קוֹבֵר מֵתִים וְכוּ’, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּר חוֹלִים וְכוּ’, וּשְׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁחָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם אוֹתָם. וְגַם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל וְכוּ’, וּמַאי מִתְפַּלֵּל. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי וְכוּ’. וּבְוַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מְקַיֵּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה וּתְפִלָּה כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְהַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא, וְכַמָּה רָחוֹק בֵּין קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ וּבֵין תְּפִלָּה שֶׁלּוֹ, לַתּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָל אֶחָד עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ בִּבְחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, הַיְנוּ תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ”ל:

[בְּעֵת שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, הִתְחִיל מִזֶּה הָעִנְיָן הַכָּתוּב כָּאן, מֵעִנְיַן הַגַּן־עֵדֶן וְהַגֵּיהִנֹּם וְצַעַר הַבּוּשָׁה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, עַד שֶׁנִּכְנָס בְּעִנְיַן תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כַּכָּתוּב כָּאן, וְאַחַר־כָּךְ נִכְנָס עַל־יְדֵי־זֶה מֵעִנְיָן לְעִנְיָן, עַד שֶׁגָּמַר כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל. אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו תּוֹרָה זֹאת, הָפַךְ הַדָּבָר קְצָת, וְצִוָּה עָלַי לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה מֵעִנְיַן חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם כַּנַּ”ל. וַה’ יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ]: