אֲבָל לְהַגִּיעַ לִבְחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה, אֶלָּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת פִּיו וְחָטְמוֹ וְעֵינָיו וְאָזְנָיו, וְהֵן הֵן מְאִירִין לוֹ שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִלְּהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו, וְיִהְיֶה לוֹ יִרְאַת־ שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם, בִּבְחִינַת (ישעיה יא): וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה’. וְיִהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת־ חֲכָמִים, הַתָּלוּי בָּאֻדְנִין, בִּבְחִינַת (משלי כב): שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְיַעֲצִים עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע – כִּי הֵן הֵן הַמְעוֹרְרִין אֶת שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל לָבוֹא, כִּי הַפֶּה וְהַחֹטֶם וְהָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם תְּלוּיִים בַּמֹּחַ, וְהֵן מְעוֹרְרִין אֶת הַמֹּחַ, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת קֶדֶם, בִּבְחִינַת פָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קיט): רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת – זֶה בְּחִינַת מֹחַ, הַנֶּאֱמָר אֵצֶל פֶּה. וְזֶה (שם קיא): רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה’ – זֶה בְּחִינַת מֹחַ, הַנֶּאֱמָר אֵצֶל חֹטֶם. וְזֶה בְּחִינַת (משלי ט): הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ – זֶה בְּחִינַת מֹחַ, הַנֶּאֱמָר אֵצֶל אֻדְנִין, בִּבְחִינַת: שְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת מֹחַ, הַנֶּאֱמָר אֵצֶל עֵינִין. וְהֵן הֵן שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי פֶּה וּתְרֵין נוּקְבָא חֻטְמָא וּתְרֵין עֵינִין וּתְרֵין אֻדְנִין הֵם בְּחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, וּמְנַרְתָּא דָּא רֵישָׁא, הַיְנוּ הַמֹּחַ, וּפְנֵי הַמְּנוֹרָה הַיְנוּ שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ”ל: