ט.

עַל יְדֵי הֶאָרַת שַׁבָּת נִתְעוֹרֵר הָעוֹלָם לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה. וְאָז כָּל הַכְּשֵׁרִים שֶׁבַּדּוֹר נִתְרַפְּאִים מֵהַיִּסּוּרִים שֶׁסָּבְלוּ מִקֹּדֶם, וְנַעֲשִׂים מְכֻבָּדִים בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְנִתְיַפִּים וְנִתְכַּבְּדִים בְּעֵינֵי כֹל, וְכָל אֶחָד לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ - כֵּן מְקַבֵּל יֹפִי וְהָדָר, וְנִתְגַּדֵּל כֵּן בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת; וּלְפִי הַגְּדֻלָּה וְכָבוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפִי כַּשְׁרוּתוֹ כַּנַּ”ל - כֵּן יָכוֹל לְקַבֵּל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ צַדִּיק הַדּוֹר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (תורה נ”ח אות ז’ ח’ ט’)