ו.

כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, עִם כָּל זֶה כְּשֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה’ בְּוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ וְיַעֲלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא. וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם כְּשֶׁיּוֹצֵא מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּפִי בְּחִינָתוֹ, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מֵחָדָשׁ הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת, וּמִתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל פַּעַם מְאֹד, וְאֵינָם מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכְנֹס לְשַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה. וּבָזֶה טוֹעִים הַחֲסִידִים הַכְּשֵׁרִים הַרְבֵּה, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁפִּתְאֹם מִתְגַּבְּרִים עָלָיו תַּאֲווֹת וּבִלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁנָּפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁבַּזְּמַן הַקֹּדֶם לֹא הָיוּ אֵלּוּ הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל כָּךְ, וְהָיוּ נָחִים קְצָת, עַל כֵּן סוֹבֵר שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם; אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין זֶה נְפִילָה כְּלָל, רַק שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא לְפִי בְּחִינָתוֹ, וּמַחֲמַת זֶה מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מֵחָדָשׁ בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל יוֹתֵר כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהָעַקְמִימֻיּוּת שֶׁבַּלֵּב וְכוּ’. וְצָרִיךְ בְּכָל פַּעַם וּפַעַם לְהִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ הַרְבֵּה, וְלִבְלִי לִפֹּל מִזֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וִישַׁבֵּר אוֹתָם מֵחָדָשׁ: (תורה כ”ה אות ב’ ה’ בסוף)