יֵשׁ כַּמָּה דְבָרִים אֲבוּדִים, הַיְנוּ מַה שֶּׁאוֹבְדִים אֲבֵדוֹת הַרְבֵּה עַל־יְדֵי הַתַּאֲווֹת; וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, אוֹבֵד גַּם־כֵּן לִפְעָמִים; וַאֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים הַחוֹפְרִים וּמְבַקְּשִׁים אַחַר אֲבֵדוֹת, הֵם אוֹבְדִים גַּם־כֵּן לִפְעָמִים, בִּבְחִינַת "עֵת לְאַבֵּד" (עַיֵּן פְּנִים). וְדַע, שֶׁיֵּשׁ מַלְאָךְ, וְתַחְתָּיו כַּמָּה מְמֻנִּים, וְכֻלָּם אוֹחֲזִים בְּיָדָם שׁוֹפָרוֹת וְתוֹקְעִים תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה, וְהֵם עוֹמְדִים וְחוֹפְרִים וּמְחַפְּשִׂים תָּמִיד אַחַר אֲבֵדוֹת, וּכְשֶׁהֵם מוֹצְאִים אֵיזֶה אֲבֵדָה נַעֲשֶׂה רַעַשׁ וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה.