כֹּחַ וּזְכוּת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הוּא גָדוֹל מְאֹד וְעוֹלֶה עַל הַכֹּל, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ גַּם לְעִנְיַן אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכְּשֶׁחָטָא וְנִתְגָּרֵשׁ מִגַּן־עֵדֶן, אָז שַׁבָּת אַגֵּין עֲלוֹהִי. וְהַבֶּן־מֶלֶךְ שֶׁנֶּחֱלַף עַל־יְדֵי הַהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת וְנִתְגָּרֵשׁ מִמְּקוֹמוֹ, וְעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר, לֹא זָכָה לָבוֹא לִגְדֻלָּתוֹ וּלְתַכְלִית תִּקּוּנוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְשֶׁתַּחֲזֹר וְשֶׁתָּשׁוּב הַמְּלוּכָה אֵלָיו, עַד שֶׁנִּתְנַסָּה תְּחִלָּה אִם יוּכַל לִכְנֹס לְתוֹךְ הַגָּן הַמְבֹאָר בִּפְנִים, וְזָכָה לִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ וְלָצֵאת מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם עַל־יְדֵי שֶׁעָמַד עַצְמוֹ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בְּיָמָיו, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת; וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁצִּוָּה לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ בִּפְנִים בְּתוֹךְ הַגָּן, אָז זָכוּ כֻּלָּם לִכָּנֵס לְתוֹכוֹ וְלֵיצֵא מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם (סיפורי־מעשיות, מהבנים שנחלפו).