א
מִיתַת הַבָּנִים קְטַנִּים, חַס וְשָׁלוֹם, נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה. וּבְרֹאשׁ־חֹדֶשׁ, שֶׁאָז מַתְחֶלֶת הַלְּבָנָה לְהִתְמַלֹּאת וּלְהִתְתַּקֵּן, אָז נִמְשָׁךְ בְּחִינַת כַּפָּרָה וּסְלִיחָה וְהַמְתָּקָה עַל כָּל תּוֹלְדוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם חַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים (לקו"מ סי' קנא).