ק

מִזֶּה שֶׁרוֹאִין שֶׁצַּדִּיק אֶחָד מַכְנִיעַ עַצְמוֹ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, אֵין מִזֶּה רְאָיָה שֶׁמִּסְתָּמָא חֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כִּי לִפְעָמִים יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא לְהֵפֶךְ, רַק שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הוּא עָנָיו יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ' (חיי מוהר"ן סימן לח).