כְּשֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם עֲדַיִן בְּחַיִּים חִיּוּתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהֶם אֵין לְךָ הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים גְּדוֹלָה מִזֶּה. וְעִקַּר שְׁלֵמוּת אֱמוּנַת חֲכָמִים הִיא לְהַאֲמִין בָּהֶם שֶׁאֵינָם מִסְתַּלְּקִים כְּלָל, כִּי זְכוּתָם וְאוֹר תּוֹרָתָם וְצִדְקָתָם חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָם נִקְרָאִים חַיִּים (שם סימן נז).