הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת עַל־יְדֵי שֶׁנֶּחְלָקִים זֶה מִזֶּה וְכָל אֶחָד מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ לְצַד אַחֵר, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשָׂה בֵּינֵיהֶם בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא בְּחִינַת צִמְצוּם הָאוֹר לִצְדָדִין, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה נִבְרְאוּ הָעוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר. כְּמוֹ כֵן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁכָּל אֶחָד מְדַבֵּר, הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת וְהַמִּדּוֹת שֶׁנַּעֲשָׂה וְנִתְהַוָּה עַל־יָדָם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁבֵּינֵיהֶם. כִּי הַצַּדִּיקִים בּוֹרְאִים הַכֹּל עַל־יְדֵי דִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מַה אֲנָא עָבְדִּית שְׁמַיָּא וְאַרְעָא בְּמִלּוּלִי אַף אַתֶּם כֵּן, וַאֲפִלּוּ עַל־יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּהֶם וַאֲפִלּוּ מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁנִּדְמֶה לְהָעוֹלָם כְּאִלּוּ אֶחָד מְדַבֵּר עַל חֲבֵרוֹ וְחוֹלֵק עָלָיו, גַּם מִזֶּה נַעֲשָׂה אֵיזֶה הִתְהַוּוּת הַבְּרִיאָה.
אַךְ צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר יוֹתֵר מִדַּי רַק כְּפִי הַצֹּרֶךְ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם לֹא יוֹתֵר, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת רִבּוּי הָאוֹר שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הִתְהַוּוּת הַקְּלִפּוֹת רַחֲמָנָא לִצְּלָן (שם סימן סד).