כט

יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מַעֲיָן דְּנָפִיק מֵאֲתַר חָד וְאָזִיל מִתְּחוֹת לְאַרְעָא עַד שֶׁנּוֹבֵעַ וְנִתְגַּלֶּה וְיוֹצֵא בְּמָקוֹם אַחֵר עוֹד, וְאַף בַּמָּקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ תְּחוֹת אַרְעָא הוּא מַשְׁקֶה שָׁרְשֵׁי אִילָנָא, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ צַדִּיק אֲמִתִּי שֶׁבִּמְקוֹמוֹ הוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל, וּבְמָקוֹם אַחֵר הַסָּמוּךְ לוֹ אֵינוֹ מְפֻרְסָם וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּלָל, וְשׁוּב בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא מְפֻרְסָם בְּיוֹתֵר, אַךְ בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּלָל, גַּם שָׁם עִקַּר הַקִּיּוּם וְהַחִיּוּת עַל יָדוֹ, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם, כִּי גַּם שָׁם דְּאָזִיל מִתְּחוֹת אַרְעָא הוּא מַשְׁקֶה שָׁרְשֵׁי אִילָנָא כַּנַּ"ל (שם סימן קלב).