לא

מִי שֶׁרוֹצֶה הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע מַעֲלַת הַצַּדִּיק עַל־יְדֵי הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, כִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה כִּי הוּא לְמַעְלָה לְגַמְרֵי מִשִּׂכְלֵנוּ, רַק עַל־יְדֵי אֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִים אֵלָיו שֶׁהָעוֹלָם אֵינָם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהֶם כָּל כָּךְ וּבָהֶם יֵשׁ לָהֶם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה, עַל־יָדָם יְכוֹלִים לְהָבִין מַעֲלַת הַצַּדִּיק (שם סימן קמ).