מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מֻכְרָח לִפְעָמִים לְהוֹרִיד עַצְמוֹ וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ קְצָת מִגְּדֻלָּתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַקָּטָן לְקַבֵּל כַּנַּ"ל, זֶה הַבִּטּוּל וְהַקַּטְנוּת שֶׁלּוֹ הוּא רַק לְפִי שָׁעָה וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לְמַעֲלָתוֹ, אֲבָל עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְתַקֵּן וּמַגְדִּיל אֶת הַקָּטָן לְגַמְרֵי. וְיֵשׁ חִלּוּקִים בְּעִנְיַן קַטְנוּת וְהַכְנָעַת הַגָּדוֹל אֵצֶל הַקָּטָן כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹרוֹ, כִּי לִפְעָמִים הוּא רַק בִּתְנוּעָה בְּעָלְמָא, וְלִפְעָמִים צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ אֵלָיו, וְהַכֹּל לְפִי הָעִנְיָן (שם).