סו

יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים בְּנֵי עֲלִיָּה שֶׁזּוֹכִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל הַשָּׂגָתָם אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלָם כְּנֶגֶד אֵיזֶה דִּבּוּר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהֵם מְגַלִּין בִּפְנֵי הָעוֹלָם, כִּי בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהֵם מְגַלִּין בִּפְנֵי הָעוֹלָם תְּלוּיִים בּוֹ כָּל הָעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים (חיי מוהר"ן סימן שעד).