ג

מַה שֶּׁהָאָדָם חוֹזֵר לִבְרִיאוּתוֹ לִפְעָמִים עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹאָה שֶׁזֶּה הָאָדָם יָכוֹל לָכֹף עַצְמוֹ וּלְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ וּלְקַבֵּל סַמִּים מָרִים בִּשְׁבִיל בְּרִיאוּתוֹ וּרְפוּאָתוֹ, עַל כֵּן הוּא מְצַפֶּה שֶׁיָּכֹף תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ, וְעַל כֵּן הִיא חוֹזֶרֶת אֵלָיו עַד שֶׁנִּתְרַפֵּא וְחוֹזֵר לִבְרִיאוּתוֹ עַל יְדֵי זֶה, עַיֵּן פְּנִים.