עִקַּר הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי יִרְאָה, כִּי הַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם קָרְבָּן, וּבַקָּרְבָּן נֶאֱמַר: כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרַב, וּכְשֶׁאֵין בּוֹ מוּם, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, אֲזַי יִקְרַב לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ תַּמָּה, וְאָז יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, הַיְנוּ שְׁלֵמוּת הָעוֹלָמוֹת, כִּי עַל שֵׁם זֶה תְּפִלָּה נִקְרֵאת קָרְבָּן, עַל שֵׁם קֵרוּב הָעוֹלָמוֹת לִשְׁלֵמוּתָן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁלוֹם הַכְּלָלִי שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְזֶה שֶׁמְּסַיְּימִין הַתְּפִלָּה בְּשָׁלוֹם.