ח

כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים עַל הָאָדָם אֶחָד, חַס וְשָׁלוֹם, וּבָא אָדָם אַחֵר וְעוֹמֵד וְחוֹלֵק עָלָיו, אֲזַי הַמִּדַּת־הַדִּין מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, כִּי הָאָדָם יֶשׁ לוֹ יוֹתֵר כֹּחַ לִנְקֹם (עַיֵּן פְּנִים). וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּדוֹל וּמַשְׁגִּיחַ עַל תִּקּוּן הָעוֹלָם, הוּא חוֹלֵק לִפְעָמִים בְּכַוָּנָה עַל צַדִּיק אֶחָד, כְּדֵי לְסַלֵּק מֵעָלָיו מִדַּת־ הַדִּין, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא עוֹשֶׂה בְּרַחֲמִים, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה יִסּוּרִים לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק (שם סי' רמא).