כְּשֶׁמְּדַבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם עַל כְּלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, אוֹ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עַל צַדִּיק הַדּוֹר בְּעַצְמוֹ, שְׁנֵיהֶם דָּבָר אֶחָד מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הוּא תָּלוּי בְּצַדִּיק הַדּוֹר. וְכֵן הַצַּדִּיק הוּא בְּעַצְמוֹ הַתּוֹרָה – עַיֵּן פְּנִים. אֲבָל כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַמְתִּיק הַדִּבּוּרִים שֶׁלָּהֶם, אֲזַי הוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהַדִּבּוּרִים אֵלּוּ תּוֹרָה וּמְלַמֵּד אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד, וּבָזֶה מַמְתִּיקָם בִּשְׁלֵמוּת (שם).