קדם שמתחיל האדם לכנס בעבודת השם, אזי הטוב והרע מערבין בו, ומחמת זה אין נראה הפסלת והרע שבו כל־כך, כי הם מערבין יחד לגמרי הרע עם הטוב. אך אחר־כך כשמתחיל לכנס בעבודת השם ומתקרב לצדיק האמת, אזי מתחיל להזדכך ולהתברר, ואזי עולה הרע והפסלת בכל פעם למעלה, כמשל המים שמעמידין אצל האש (עין פנים), ומחמת זה אז דיקא באים עליו על־פי־רב הרהורים ובלבולים גדולים. והצדיק צריך להשגיח על זה, שיסיר ממנו חלאתו ופסלתו בכל פעם, ואז נשאר אחר־כך זך וצלול לגמרי באמת כראוי (שם עט).